מדינת ישראל נ' רגפורקאר(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לחילוט הפקדות והפעלת ערבויות שניתנו בענינו של המשיב, לפי סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב ואחר הוגש ביום 19/11/09 כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לדירה, גניבה וקבלת נכסים בעוון.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

ביום 26/11/09 הורה בית המשפט מפי כב' השופטת וינברג-נוטוביץ על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח.

בהמשך ניתנו הקלות בתנאי שחרור של המשיב, כך שהוקל לו לצאת ללימודים.

בתאריך 28/06/10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום חדש המייחס לו עבירות הפרת הוראה חוקית, ולצד כתב האישום בקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים בענינו של המשיב באותו יום סברתי כי במכלול השיקולים שהובאו בפני, אין מקום לנקוט בסנקציה הקיצונית ביותר בדמות החזרתו של המשיב מאחורי סורג ובריח והוריתי על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא, תוך שבוטלו כל ההקלות שניתנו בענינו.

כמו כן הוריתי על חילוט הפקדה בסך 3,500 ₪. הפקדה נוספת בסכום של 3,500 ₪ כתנאי לשחרורו של המשיב.

עוד חולטו 4,000 ₪ מתוך 7,500 ₪ שנחתמו כהתחייבות עצמית ונחתמה התחייבות עצמית נוספת בגובה 4,000 ₪.

בתאריך 09/08/10 הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר בענינו של המשיב ולמעצרו עד תום ההליכים וזאת הפעם בשל הפרת תנאי השחרור שאליה נלוו ביצוע עבירות רכוש חמורות נוספות של קשירת קשר לפשע, התפרצות לבנין וגניבה, היזק בזדון והפרת הוראה חוקית.

בגין אותם ארועים, הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט השלום בכפר סבא, ולצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים והמשיב נעצר עד תום ההליכים ביום 10/08/10, בהתאם להחלטה המפורטת של כב' השופטת בכור.

נוכח החלטה זו של בית המשפט השלום בכפר סבא, הסכים ב"כ המשיב כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים גם בגין התיק שנדון בפני מותב זה.

בעת הזו, עותרת התביעה לחילוט מלוא ההתחייבות העצמית בענינו של המשיב והפקדה במזומן.

לדברי ב"כ המבקשת, המשיב שם ללעג ולקלס את החלטות בית המשפט ואת נכונות בית המשפט שלא לעוצרו עד תום ההליכים לאחר ההפרה הראשונה ובמסגרת זו אף ביצע עבירות נוספות חמורות יחד עם אחר.

ב"כ המשיב מבקש כי בית המשפט ימנע מחילוט הערבויות או לכל הפחות ידחה מתן החלטה בבקשה למועד גזר הדין בענינו של המשיב.

לדבריו חילוט הערבויות צריך לבוא כחלק ממכלול הענישה והמקום הנכון לדון בו הינו בשלב גזר הדין.

עוד טוען ב"כ המשיב כי הבקשה אינה פרופורציונלית בנסיבות התיק שבפני.

ראשית לכל אצין כי הלכה ברורה של בית המשפט העליון קבעה כי אין כל מניעה מלקיים דיון בבקשה לחילוט הערבויות, במסגרת ההליכים בתיק המעצר ואין להמתין לשלב גזר הדין.

מה גם שבמקרה שבפני המשיב הודה והורשע בבית המשפט השלום בכפר סבא בגין ההפרה הנטענת, כך שבכל מקרה חזקת החפות אינה עומדת לו יותר.