מדינת ישראל נ' רגבי(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

א. הרקע לבקשה ולכתב האישום

מעיון בתיק החקירה עולות הנסיבות הבאות:

ביום 30/12/13 בצהריים, המשיב נצפה נוהג במונית, מכיוון כללי שער יפו והוא פונה פניית פרסה במקום אסור. השוטר ביקש ממנו להזדהות, בתחילה סירב אולם לאחר שהוזהר כי אם ימשיך בכך יעוכב וייעצר, הואיל להציג תעודת זיהוי, רישיון רכב ורישיון נהיגה זמני שהוצא ביום 10/10/13 ותוקפו עד 10/4/14. מבדיקה במסוף המשטרה נמצא כי הוא פסול מלנהוג ועל כן נלקח לתחנת המשטרה להמשך בדיקה.

בתחנה נחקר הנאשם בחשד לנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה מתאים, ללא ביטוח וכשהוא מחזיק ברישיון נהיגה מזויף. לנאשם ניתנה הזכות להיוועץ בעו"ד מהסנגוריה הציבורית ולאחר מכן השיב לשאלות כדלקמן: הוא הודה בנהיגה במונית במהלך השבוע האחרון, הודה בכך שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה לאוטובוס, מונית או למשאית מעל 15 טון (רכבים שלכאורה מורשה לנהוג בהם על פי הרישיון הזמני שהציג), המשיב הודה שפנה למשרד הרישוי אולם רישיונו הוגבל בשל "דוחות וצריך לשלם". יום אחד הוא פוגש אדם במוסררה שטוען שהוא עו"ד המתעסק בתעבורה ובמשרד הרישוי, שמו חליחל מרוואן , הוא פוגש אותו במוסררה שלוש פעמים, משלם לו 7,000 ₪ ותוך 3-4 ימים הוא מקבל לידיו רישיון נהיגה זמני המאפשר לו לנהוג על רכבים שמעולם לא הוכשר לנהוג עליהם. את רישיון הנהיגה הוא מקבל לדבריו מחוץ למשרד הרישוי, "העו"ד" נכנס למשרד הרישוי "דיבר עם הפקידה בערך 5 דקות וחזר אלי ואמר לי מברוק ונתן לי את הרישיון הזה ואמר לי הכל משולם" (מתוך הודעתו במשטרה).

רישיון הנהיגה של הנאשם פקע בשנת 2004, נפסל בשל שיטת הניקוד ע"י משרד הרישוי בשנת 2005, נפסל בשנת 2008 ל-3 שנים בבימ"ש לתעבורה בהעדרו, הודע לו על הפסילה במסגרת תיק תעבורה נוסף שנדון ביום 1/9/10 ועל אף כל אלו, ביום 21/6/12 נהג הנאשם במונית, כשהוא פסול, בלתי מורשה וללא רישיון נהיגה בתוקף.

ביום 27/11/12 בתיק פ"ל 5373-06-12 נדון המשיב על העבירות שביצע ביום 21/6/12, לחמישה חודשי מאסר (שכללו הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים), 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, פסילה מלקבל רישיון נהיגה למשך שנה, פסילה על תנאי וקנס.

ביום 19/3/13 נדחה ערעור על חומרת העונש בנוכחות הנאשם ובא כוחו (עפ"ת(ים) 23023-01-13).

ביום 26/3/13 שבוע לאחר הדיון בערעור, בטרם החל בריצוי מאסרו, נתפס הנאשם כשהוא עוקף עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף וכשהוא נוהג בפסילה. המאשימה הגישה כתב אישום נגד המשיב בגין עבירת התנועה בלבד (7759-04-13), הוא לא התייצב לדיון ונדון בהעדרו ביום 6/5/13 , לקנס, פסילה בת שלושה חודשים ופסילה על תנאי.

בכתב האישום שהוגש כעת יוחסו לו שני אישומים: האירוע מיום 30/12/13 שפורט לעיל והשני נהיגה בפסילה בגין האירוע מיום 26/3/13.

על מנת לעצור נאשם עד תום ההליכים, יש לבחון קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו, לבחון מסוכנותו לציבור והאם ניתן לאיינה בחלופת מעצר.

ב. האם יש ראיות לכאורה?

הסנגור מסכים כי קיימות ראיות לכאורה בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה בתוקף, אך מסתייג מעניין היות רישיון הנהיגה מזויף. כפי שפורט לעיל ומעיון בתיק החקירה, אני קובעת כי קיימות גם ראיות לכאורה לכך שרישיון הנהיגה הנ"ל מזויף, הוא לא הוצא במשרד הרישוי, אלא רק נחזה להיות כזה. אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה גם לענין ידיעתו של הנאשם או לפחות עצימת עיניו, בכל הנוגע לנסיבות הוצאת אותו רישיון.

ג. האם המשיב מסוכן לציבור?

המשיב מסוכן לציבור המשתמשים בדרך, ואף סנגורו לא ההין לטעון כי יש לשחררו לאלתר. הוא נוהג פעם אחר פעם במונית, מסיע אחרים ומסכן אותם, וכל זאת כשהוא פסול מלנהוג ואינו מורשה לנהוג כלל בסוג רכב זה. מדובר בעבריין רצידיביסט, המזלזל באופן בוטה ברשויות החוק ובתי המשפט, אחרת לא ניתן להבין הכיצד בטרם יבש הדיו ורוצה עונש המאסר שהושת בגין נהיגה בזמן פסילה, חוזר הנאשם ונוהג כאילו לא ארע דבר.

לחובתו של המשיב עבר פלילי הכולל עבירות של איומים והסעת שב"ח ו-84 הרשעות קודמות בתעבורה הכוללות שלוש עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ארבע עבירות של אי ציות להוראות שוטר (גם בנסיבות המקרה הנוכחי מדווח על קללות ונסיון להתנגד למעצר). כאמור, ריצוי עונש מאסר אותו סיים אך לפני חודשים ספורים ומאסר מותנה ארוך יותר שתלוי ועומד, לא הפריעו לו לנהוג פעמיים נוספות, לפיכך יש להרחיקו מהכביש.

ד. האם ניתן לאיין מסוכנות המשיב בחלופת מעצר?

הסנגור טוען כי יש לשחרר המשיב למעצר בית בפיקוחו של חמו וחמותו של המשיב. בנוסף טען כי אשתו עומדת להתאשפז ושני ילדיו נכים. בהודעתו במשטרה אמר המשיב שאשתו עברה ניתוח לפני 10 ימים ובנו עבר ניתוח לב.

המבקשת התנגדה לשחרור למעצר בית וטענה כי המשיב משתמש במשפחתו פעם אחר פעם, בשני גזרי הדין הקודמים שניתנו בעניינו. עוד טענה כי אין לסמוך על חמו של המשיב כמפקח ראוי, בשל עברו הפלילי משנת 96 (חטיפה, סחיטה באיומים) שבמסגרתו ריצה עונש מאסר של שנה ובשל עבר תעבורתי מכביד (70 הרשעות). בחקירתו טען חמו של המשיב כי הוא משמש כמוכתר של בני משפחתו, לא ידע שאין לחתנו רישיון וכי אינו שוטר, דהיינו אין זה מתפקידו לעשות דבר בענין זה, יחד עם זאת הדגיש כי מוכן לשמור עליו ולדווח למשטרה אם יפר התנאים. לא התרשמתי מנכונות הצהרה זו. לא יתכן שחמו של המשיב לא ידע שהמשיב ריצה עונש מאסר ובגין איזו עבירה ואני מסופקת אם אכן ידווח על הפרת תנאי מעצר הבית של חתנו. על מנת לשקול מעצר בית יש קודם כל להתרשם מהמשיב עצמו – האם יקיים את תנאי השחרור ורק אח"כ למצוא מפקח ראוי. במקרה הנוכחי, שניהם נשללו על ידי.