- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' רביצקי ואח'
|
ת"פ בית משפט השלום אילת |
50007-05-13
17.3.2014 |
|
בפני : שוש שטרית |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שלמה רביצקי |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
1.בפני בקשה להחזרת התפוסים, 2 רשתות דיג ניילון (כ-100 מטר כל אחת), רשת שיג ירוקה (כ- 50 מטר) ו- 2 מיכלי פלסאון. בנימוקי הבקשה נטען כי גם אם תחפוץ המאשימה להשתמש במוצגים כראייה במשפט הרי שהיא יכולה להגיש את הצלומים ואין לה כל צורך אמיתי להציג את המוצג עצמו, והוסף כי המבקש הינו דייג העוסק בדיג לפרנסתו והחזקת התפוסים מסב לו נזק רב, עוד מסב נזק לתפוסים אופן החזקתם על ידי המשיבה.
2.המאשימה בתגובה הפנתה הפנתה לסעיף 11 לחוק הגנת חיית הבר, התט"ו – 1955 (להלן: "חוק הגנת חיית הבר") כמקור הסמכות לתפיסת התפוסים – רשתות אשר נטען שמשו את המבקש ובנו לביצוע עבירות דייג לא חוקי ופגיעה בערכי טבע. לדידה, תפיסת הרשתות הינה מדתית וכי בכוונתה לעתור לחילוטם ככל שיורשע הנאשם. עוד הוסיפה והפנתה לכתב האישום העומד נגד המבקש, הנאשם כי לכאורה פגע בערך טבע מוגן והמוצגים נתפסו ונלקחו ממנו רק לאחר התערבות המשטרה, מכיוון שהוא סירב למסרם.
3.בתשובה לתגובת המאשימה, טען ב"כ המבקש כי חוק הגנת חיית הבר אינו חל במקרה דנן ועל כן, המאשימה לא יכולה להסתמך על עליו כמקור סמכותה לתפיסת המוצגים. באשר לכוונת המאשימה לחלט את המוצגים בתום המשפט, טען כי חוק הגנים הלאומיים לא העניק סמכות לחילוט חפצים ומקום בו חפץ המחוקק להעניק סמכות כזו, עשה זאת במפורש והפנה לסעיף 12 לחוק הגנת חיות בר.
4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, הגם שסמכות המאשימה לתפיסת המוצגים לא קמה לפי חוק הגנת חיית הבר, כפי שטענה המאשימה, היא קמה לפי סעיף 59(ג) לחוק גנים לאומיים. שנית, באשר לסיבה להחזקת התפוסים, חילוטם האופציונלי בתום המשפט, מצאתי כי הגם שחוק גנים לאומיים לא ציין במפורש כי ניתן לחלט את המוצגים, המוצגים יוגשו כראיה במסגרת כתב האישום ועל כן סעיף החוק הרלוונטי בענייננו הוא סעיף 36 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפסד"פ"), בזו הלשון: "הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.
מבלי להביע עמדה באשר להמשך ההליכים בתיק, אציין כי באם וככל שיורשע הנאשם, הרי שחילוט המוצגים אשר שימשו לביצוע העבירה, לכאורה, יכול ויהיה צודק בנסיבות העניין ועל כן התפוסים יישארו בידי המאשימה עד להחלטה אחרת.
ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 במרס 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
