מדינת ישראל נ' רביבו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום שצורפו בפניי כמפורט להלן –

בתיק הנדון:

ארועים מתאריכים 20.8.07, 6.9.07, 24.9.07, 31.1.09 – בכל אחד מהם הואשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף אשר פקע ב- 08/04 ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בר תוקף.

בכתב האישום בתיק 3840-10-10 הואשם הנאשם בעבירות של נהיגה מיום 19.9.10 ללא רשיון נהיגה תקף מ-04' וללא ביטוח.

הנאשם כאמור הודה והורשע על פי הודאתו.

היינו מדובר בחמישה אישומים של נהיגה ללא ר.נ. תקף שפקע כשבע שנים ונהיגה ללא ביטוח ואשר ארבעה מהם כוללים גם אישומים של נהיגה בזמן פסילה.

על אף שהנאשם נתפס נוהג לאחר שרשיונו פקע שנים רבות והועמד לדין בגין עבירה זו, שב ונהג פעם אחר פעם. חמור מכך, הנאשם גם נהג בזמן פסילה, היינו התנהגותו של הנאשם מצביעה על זלזול בחוקי התעבורה ובהכרעות שיפוטיות שניתנו בעניינו.

גם מאסר מותנה וממושך שאינו ניתן להמרה בעבודות שירות, שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם, לא הרתיעו ולא מנע ממנו לשוב ולבצע אותן עבירות פעם אחר פעם.

לזכותו של הנאשם הודאתו בהזדמנות ראשונה.

לחובת הנאשם הנוהג משנת 2000, - 47 ה"ק מהן 18 לאחר מועד פקיעת רשיונו מתוכן 6 בגין נהיגה ללא ר.נ. שפקע והאחרונה בהן כוללת גם נהיגה בפסילה.

בין הרשעותיו הקודמות גם עבירות בטיחות כגון מהירות מופרזת (2 מסוג הזמנה לדין), 3 ה"ק בגין אי ציות לרמזור אדום, עקיפה מימין, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, שימוש בטלפון נייד, חגורת בטיחות (ה"ק רבות). היינו עברו מלמד על מי שבז לחוקי התעבורה ולשלומם של המשתמשים בדרך.

לחובת הנאשם גם 6 הרשעות קודמות בפלילים בעבירות של שבל"ר, רכוש ואלימות.

טרם צורף תיק 3840-10-10, הורה ביהמ"ש שדן באותו התיק לשרות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. קצינת המבחן ציינה את חרטתו של הנאשם והמליצה על הטלת עונש של מאסר מותנה וצו מבחן ל-18 חודשים.

עם צירוף התיק הנ"ל לתיק הנדון הפך המאסר המותנה לחב הפעלה ובנסיבות אלו אין המלצת שרות המבחן רלוונטית עוד.

התביעה עתרה למצות הדין עם הנאשם ולהשית עליו מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה ארוכה תוך הפעלת הפסילות המותנות במצטבר , פסילה על תנאי והתחייבות.

הסניגור ביקש שלא למצות הדין נם הנאשם ולא לגזור עליו מאסר מאחורי סורג ובריח אלא להפנותו לטיפול בשירות המבחן כפי שהומלץ בתסקיר ולבחון הארכת המאסר המותנה על אף שהוא חב הפעלה.

כבר קבע ביהמ"ש לא אחת, כי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה העונש הראוי הוא מאסר בפועל ואף לא בדרך של עבודות שירות וזאת גם כאשר לא תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה.

לא זו אף זו, ברע"פ 3878/05 נאמר כי: "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים והולכי רגל.יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק לצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיון נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי בגין עבירה הקודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות שכאלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק ובצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".

ויפים הדברים גם לענייננו.