מדינת ישראל נ' רבי

הכרעת דין

האישום

הנאשם הואשם בכך שביום 20/12/11 בסמוך לשעה 21:00 נהג באופנוע מכיוון ממילא לכיוון רח' קינג ג'ורג' בירושלים, נסע משמאל לקו הפרדה רצוף כשהוא עוקף מכוניות עומדות (פקק תנועה) והתנגש במונית שפנתה שמאלה מחניון אגרון.

הנאשם הואשם בנהיגה בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף – עבירה על תקנה 36(ג) לתקנות וגרימת נזק לרכוש או אדם – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום . טענתו בתמצית היא שעקף הרכבים בתוך הנתיב, משמאלם אך מבלי שחצה את קו ההפרדה הרצוף, חצייתו את הקו נעשתה רק כתגובת מנע להופעת המונית במאונך אליו וכי המונית היא זו שאחראית לתאונה באשר חצתה קו הפרדה רצוף.

העדים והראיות

איזה קו שורטט על הכביש במקום התאונה?

מטעם המאשימה העידו בוחן התנועה רס"ב לאון דכטר שצילם, שרטט, ערך דו"ח בוחן וגבה הודעה מהנאשם מסקנתו היתה כי הנאשם אחראי לקרות התאונה בשל כך שנסע קרוב להתנגשות משמאל לקו הפרדה רצוף. את מסקנתו זו השתית על עדות ראיה של נהג מונית אחר (מונסנגו אליהו) אשר הבחין בנאשם עוקף טור של רכבים, לרבות את המכונית שלו עצמו.

לעניין סוג הקו המשורטט בקטע הכביש בו פנתה המונית שמאלה , מכיוון חניון אגרון, הבוחן בדק וצילם את הזירה ונראה גם מצילומיו כי קו מקוטע חודש על גבי קו רצוף ישן. המטרה היתה לאפשר למוניות ולרכבים היוצאים מחניון אגרון לפנות שמאלה. ראה תמונה מס' 1 – ת/4) ועל כן נקבע ע"י הבוחן, לא לפני שבדק מול העיריה, כי נהג המונית לא עבר עבירה ולא פנה שמאלה במקום אסור.

רס"ר אינדפורקר שוטר סייר שהגיע למקום, לקח פרטים ראשונים ומילא דו"ח פעולה (ת/7), רשם כי במקום משורטט קו רצוף וכי המונית רצתה לבצע פניית פרסה. השוטר סייג את דבריו בכך שרשם מה ראה ואין הוא בוחן תנועה. נראה כי רישום האמור בדו"ח נעשה בחופזה וללא בדיקה מעמיקה של תוואי הדרך, באשר לא לשם כך נשלח למקום.

בענין הקו הלא ברור מעיד גם עד הראיה נהג המונית מונסנגו כי "יש שם קו לבן ולכן אסור, אבל מי שיוצא מהחניון יכול לעשות פרסה שמאלה כי שם יש קו מקווקו...אני זוכר שהיה ויכוח בין המונית לשוטר (ככל הנראה אינדפורקר –מ.ק.) האם יש קו לבן רצוף או מקווקו, היה על הכביש גם קו רצוף וגם מקווקו". (עמ' 12 ש' 21 ו-30).

נוכח העדויות הללו יחד עם עדות הנאשם ניתן להגיע למסקנה כי שרטוט הקו אינו ברור וכי הנאשם סבר שיש במקום קו הפרדה רצוף לכל אורך הדרך , אף על פי כן אין הנחה זו מסייעת לנאשם, הן משום שעקף בצומת T (הצומת נוצרת עם הבאים מכיוון חניון אגרון ראה שרטוט בוחן – ת/3) והן משום שעקף קו הפרדה רצוף כפי שעולה מהעדויות והראיות שהוצגו בפני, כמפורט להלן.

הנאשם עקף מכוניות תוך שהוא חוצה פס הפרדה רצוף?

מטעם המאשימה העיד עד ראיה, נהג מונית מונסונגו אליהו (עת/4) אשר עמד בפקק המכוניות באותו כיוון נסיעה של הנאשם. הוא נסע בנתיב השמאלי מבין שניים משמאלו קו הפרדה רצוף. בעדותו במשטרה (נ/2) נרשמו הדברים הבאים:

"אני הייתי בנתיב השמאלי הייתי במרחק 6 מכוניות ממקום התאונה ראיתי קטנוע שעקף כל הדרך ונסע מעבר לפס הלבן בנתיב הנגדי ועלה מכיוון ממילא לכיוון כיכר פריז. פתאום יצאה המונית מחניון שבצד ימין של הכביש ואז קטנוע התנגש עם חזית שלו בצד שמאל של המונית. המונית יצאה בין הרכבים שעמדו בפקק, נתנו לה לצאת, לעבור...הקטנוע נסע מהר, לא יכול להעריך את המהירות של הקטנוע אולי 40, 50 קמ"ש. המונית יצאה במהירות איטית בין המכוניות כי הכל היה עומד. בעת ההתנגשות המונית עמדה וקטנוע נכנס בתוך המונית. רוכב הקטנוע לא הספיק לבלום ונכנס בתוך המונית...אני לא מכיר את המעורבים בתאונה עשיתי סיבוב חזרתי למקום התאונה ובאתי לשוטרים. אני מכיר פס לבן שמסומן במקום התאונה זה פס חדש אני יודע שיוצאה מחנייה ועושים פרסה היה פה קו מקווקוו"

על פי עדותו בפני הוא נסע "בצד של הקו והוא (הנאשם-מ.ק.) היה משמאלי" (פרוטוקול עמ' 11 ש' 20). לשאלה כמה רחוק מהקו היה האופנוע השיב: "עקף, לא יכול לומר מרחק מסויים, עקיפה של ווספה... אבל הוא היה מחוץ לקו" (שם ש' 22).

הסנגור ניסה לערער מהימנותו של העד, בתחילה ניסה לרמוז שמדובר בעדות כבושה של חבר של הנהג המעורב (כך עולה מחקירתו את נהג המונית המעורב ואת ההבוחן) לאחר מכן ביקש לעורר ספק בנוגע לעדותו של מונסנגו כאילו עדותו בפני ובמשטרה שונות וכי לא יתכן שהיה לו קשר עין רצוף עם האופנוע וזאת במטרה לעורר ספק לגבי השאלה היכן נסע האופנוע בעת הפגיעה במונית, באופן שגם אם עדותו של עד הראיה תתקבל לענין חציית פס לבן בסמוך אליו, אין הדבר מחייב כי המשיך בעקיפתו מעבר לקו הלבן גם 20 מ' קדימה יותר. העד השיב כי לא הסיר מבטו מהקטנוע "ברגע שמכוניות עומדות אתה מסתכל קדימה. המבט שלי היה קדימה ראיתי איך הוא נכנס במונית...אני ראיתי אותו עוקף אותי ואם הוא נכנס בצד של המונית, אז לכל האורך נסע משמאל לקו ההפרדה. אם אתה שואל שוב, אני אומר לך כן ראיתי אותו...כן עקבתי אחריו לא עקבתי זה משחק מלים" (פרוטוקול עמ' 13 ש' 19-30)

כשרונו של הסנגור בשאלת שאלות מבלבלות בחקירה נגדית, לא צריך להסיט את בית המשפט מבחינת העובדות כהוויתן ולכן מצאתי לנכון לשאול את העד שאלה ברורה יותר - האם האופנוע זגזג, על מנת לבדוק הטענה האפשרית כאילו עקף בפס לבן אך חזר לנתיבו. תשובתו החד משמעית של העד היתה:" האופנוע לא עשה זיגזגים, הוא עקף פס לבן והמשיך ישר ואז היתה המכה".

גם הנאשם בעניין זה מעיד כי כל הזמן נסע ישר, אמנם טען כי עשה זאת בתוך הנתיב השמאלי ולא מעבר לקו הלבן. מכיוון שהן הנאשם והן עד הראיה מסכימים שהנאשם נסע ישר ומכיוון שאני מקבלת את עדותו של העד כי בסמוך אליו הקטנוע חצה את פס ההפרדה הרצוף, המסקנה הבלתי נמנעת וההגיונית היא שהנאשם המשיך בעקיפת כל ששת המכוניות מעבר לקו הרצוף, עד שהגיע למונית שניצבה במאונך לנסיעתו ובולטות לנתיב הנגדי ופגע בה.

התאונה יכולה היתה להימנע