מדינת ישראל נ' רבאעה(עציר)

הכרעת דין

א.רקע כללי:

הנאשם הואשם בביצוע העבירות של גניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואיומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 29.6.13 בשעה 20:00 לערך, שיחקו הקטינים ד.ד. (להלן – דייב) וס.א. (להלן – סאם), ב"סקייטפארק גלית" בתל-אביב (להלן – הסקייטפארק). בעת שהקטינים שיחקו כאמור, גנב הנאשם את תיקו של דייב (להלן גם – התיק), שבו היה מכשיר אייפוד 4 השייך לסאם (להלן – האייפוד; דייב וסאם יכונו יחדיו גם – המתלוננים).

עוד נטען בעובדות כתב האישום כי המתלוננים הבחינו בנאשם כאשר הוא מחפש בתיק, אזי איים הנאשם על סאם בכך שהוציא סכין ואמר "יא בן זונה", במטרה להפחידו שלא כדין. הנאשם השאיר את התיק ונמלט מהמקום. יוער, כי על פי הראיות שהובאו לפניי מהתיק נגנב האייפוד וסכום כסף בסך 40 ₪ שהיה שייך לדייב.

ב.פרשת התביעה:

מטעם המאשימה העידו המתלוננים סאם ודייב (שניהם קטינים, בני קצת למטה מ-12 שנים במועד מתן עדותם), וכן הפקח מר גרבילוב ארנסט (המכונה על ידי המתלוננים – השומר).

מר גרבילוב שימש כפקח מטעם העירייה בסקייטפארק במועד הרלוואנטי. מר גרבילוב פגש בנאשם ודיבר עמו, הגם שלא ראה את מעשה הגניבה או האיומים; וכדבריו:

התחלתי משמרת והגעתי בשעה 14:00 בצהרים, אני לא זוכר כמה שעות אחרי שהתחלתי את המשמרת, ראיתי בחור נכנס עם אופניים (הנאשם – ש.א.) לבריכה לעשות תרגילים. ניגשתי אליו, זה סוג של הפחדה, אני מבקש מהם להזדהות כדי שלא יכנסו... הבחור הזדהה מולי בתעודת זהות בעל פה. ניסיתי לזהות דרך משל"ט של העירייה ולא הצלחתי לזהות כי לא היה לי מענה והזהרתי אותו שלא ייכנס לבריכה... בערב כשהתחיל להחשיך בשעה 19:00-20:00 עשיתי סיבוב בפארק כדי לבדוק שלא גרמו לנזקים, שלא עולים עם אופניים והורסים את המתקנים. ניגשו אלי קבוצה של אזרחים, גבר מבוגר, אישה ומספר ילדים והצביעו על ילד בן 10 לערך...

הם הצביעו על ילד בן 10 שחום עור שטען שגנבו לו תיק בית ספר עם כל מה שהיה בפנים כולל אייפוד ששייך רק למוזיקה. יצאתי מחוץ לפארק, והיו שם חברה שרכבו על אופניים ואחד מהם זה הנאשם, ניגשתי אליו ישר ושאלתי איפה זה. הוא טען שהוא לא לקח כלום... (ר' בפרוטוקול, עמ' 4 שורה 15 ואילך).

בהמשך הדברים מסר מר גרבילוב כי עשה סריקה ו"ניגשתי עוד פעם לאותו ילד שטען שגנבו לו את התיק ואמר שהערבי החזיר את התיק אבל האייפוד לא היה שם. שאלתי מה היה שם והוא סיפר שהנאשם בא לחנייה עם אופניים והחזיר לו את התיק. כשהילד בדק את התיק לא היה שם האייפוד. שהוא טען איפה האייפוד הנאשם הוציא סכין ואמר לו: 'תסתלק'" (ר' בפרוטוקול, עמ' 5 שורה 15 ואילך).

בחקירתו הנגדית נשאל מר גרבילוב על מצלמות הנמצאות בסקייטפארק והשיב כי על פי מה שנמסר לו מדובר במצלמות שאינן עובדות (ר' בפרוטוקול, עמ' 6 שורה 1 ואילך). מר גרבילוב נשאל על מצב התאורה בזמן האירוע וציין כי אמנם התחיל חושך, אך הסקייטפארק מואר והנאשם ישב במקום מואר (שם, בשורה 27 ואילך).

הקטין דייב חשש מנוכחות הנאשם, סירב להיכנס לאולם בית המשפט ורק לאחר שניתנה החלטה לפיה אין אפשרות לפי דין לשמוע את עדותו ללא נוכחות הנאשם התרצה ונכנס לאולם בלוויית הוריו (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 8 ואילך). בחקירתו הראשית מסר דייב כלהלן:

הגעתי למקום עם סם. באנו בצהרים. שיחקנו ושמנו את התיק בצד. זה התיק שלי. בתיק שלי היו גם דברים של סם וגם דברים שלי. סם רצה להחליף את המכנסיים והתיק נעלם וסם בא אליו לילד שלקח את התיק (הכוונה לנאשם – ש.א.) ואמר שזה הוא. הוא אמר שהוא מכיר אותו שהוא לקח פעמיים מהחברים שלו משהו. בא ילד אחר ואמר שהוא יודע איפה התיק. אני לא מכיר את הילד, והוא אמר שבשיח איפשהו. סם הלך לשם ואני הייתי בסקייט פארק והלכתי אחרי סם ולא הייתי קרוב אליו, לא הספקתי לראות ואז את הדברים מבולגנים. לא ראיתי בתיק את הכסף והאייפוד. הלכנו לשומר (מר גרבילוב – ש.א.) ואמרנו שמישהו לקח לנו את התיק, וסם אמר שזה הוא והוא ראה אותו לוקח את הדברים (ר' בפרוטוקול, עמ' 8 שורה 7 ואילך).

משרוענן זכרונו מסר דייב כי ראה את הגנב מחטט בתיק (ר' בפרוטוקול, עמ' 8 שורה 24 ואילך), אך בחקירתו הנגדית הבהיר דייב כי לא ראה את פניו וזיהה אותו רק על פי האופניים (שם, עמ' 9 שורה 12 ואילך) וכי לא ראה את עצם תפיסת התיק על ידי הגנב (שם, שורה 32).

עוד העיד מטעם התביעה הקטין סאם, שהתייצב למתן עדות רק לאחר הוצאת צו הבאה נגדו (ר' בפרוטוקול, עמ' 11). סאם העיד כי ראה את הנאשם מחטט בתיק, ממנו לקח את האייפוד והכסף (ר' בפרוטוקול, עמ' 12 שורה 16 ואילך; יוער, כי בהמשך הדברים מסר דייב שבתיק שננטש כאמור נמצא דיסק שלא היה שייך לדייב או לסאם, שם, עמ' 14 שורה 9 ואילך). לדברי סאם, לנאשם היתה סכין קטנה, והוא וחברו (דייב) פחדו מהנאשם. לטענת סאם, הוא אמר לנאשם "אתה גנב" והנאשם בתגובה קילל אותו ואת דייב.

בקשר לעדותו של סאם הוגשו מטעם המאשימה התמונה שלפיה זיהה העד את הנאשם (ת/1; ור' גם המזכר ת/6) והעימות שנערך בין סאם לבין הנאשם (ר' הדו"ח ת/2א והתמלול ת/2ב. בהקשר זה ר' גם המזכר ת/5, בו מצוין כי במהלך העימות איים הנאשם על סאם במכות), ומטעם הנאשם הוגשו חמש ההודעות שמסר סאם במשטרה (נ/1 עד נ/5). לא למותר לציין, כי במהלך העימות זיהה סאם את הנאשם כאדם המוכר לו מהסקייטפארק (במקומות אחדים כינה סאם את הנאשם, שהינו יליד 1993, כ"ילד הרע"), ובהמשך כמי שביצע את הגניבה. בתמלול העימות אף מופיע כי סאם הזכיר את שמו הפרטי של הנאשם (דהיינו: דרוויש; ר' ת/2ב, עמ' 1 שורה 29).

בחקירתו הנגדית ציין סאם כי הוא חושב שהנאשם "ילד רע" בשל היתקלויות קודמות עם הנאשם ותיאר אותו כ"מפחיד" (ר' בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 31 ואילך). סאם ציין כי חבר של הנאשם הוא שאמר לו שהתיק נמצא בשיחים, אך סאם לא סיפר על כך במשטרה כי אותו חבר ביקש שלא יגיד כדי שהנאשם לא ירביץ לו (שם, עמ' 14 שורה 3 ואילך).

סאם נשאל בחקירתו הנגדית על זיהוי הנאשם, ומסר כי לנאשם יש נקודה שחורה על הפנים. כשעומת עם העובדה שתיאור זה אינו מופיע בהודעותיו במשטרה ציין סאם "בסוף נזכרתי" (ר' בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 10). באשר לדרך שבה נודע לו על שמו של הנאשם ציין סאם כי השם נודע לו מהשומר (שם, עמ' 17 שורה 7).

עוד הוגשה מטעם המאשימה הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/4) אותה מסר לאחר קבלת ייעוץ משפטי. בהודעתו הודה הנאשם בשהייה בסקייטפארק במועד הרלוואנטי אך הכחיש את ביצוע העבירות. כשעומת עם תלונות המתלוננים הגיב הנאשם בכעס ואמר: "...אם עכשיו אני תופס אותו אני מזיין" (ר' ת/4 שורה 108).