מדינת ישראל נ' ראזק

בפני

שופט אבישי קאופמן

הכרעת דין

העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא כי ביום 11.6.09 בשעה 9:50, שעה שנהג את רכבו, עשה שימוש בטלפון נייד, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וביום 14.9.10 שמעתי ראיות הצדדים.

הנאשם הודה בשימוש בטלפון, אולם טען כי הדבר היה בעת שרכבו עמד בחנייה. עדת התביעה העידה כי נכנסה עם רכבה לרחוב בו נהג הנאשם ברכבו.

לאחר שבחנתי את ראיות התביעה מזה ואת ראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה, עמדה התביעה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי לעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

ראשית, אני מעדף באופן ברור את עדות עדת התביעה על עדות הנאשם.

שנית, מתברר כי הנאשם היה ברכבו יחד עם בן דודו, שיכול היה להעיד לטובתו ולחזק את גרסתו. הנאשם לא הביא את העד, וגם לאחר שהוסבר לו כי הדבר יכול לפעול לחובתו לא ביקש לעשות זאת. בנסיבות אלה, מובן כי יש להפעיל כנגד הנאשם את החזקה כי מי שנמנע מהבאת עד שיכול היה להביא, יש להניח כי העדות הייתה משמשת נגדו.

הרחוב בו נרשם הדוח הינו רחוב קצר ללא מוצא, ויש להניח כי הנאשם התרעם על כך שנרשם לו דוח בטרם נכנס עם רכבו לרחוב הראשי, אולם אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי עשה שימוש שלא כדין במכשיר הטלפון בעת נהיגה.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

ניתן היום במעמד ב"כ המאשימה.

אבישי קאופמן, שופט

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

הנאשם הוזמן לשימוע גזר הדין ולא התייצב, אבקש לגזור את דינו בהיעדר התייצבות.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות.

אבקש להטיל על הנאשם פסילה על תנאי וקנס.

גזר דין

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,600 ש"ח או 7 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.