מדינת ישראל נ' ראובן

גזר דין

הנאשם הורשע בנהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה) וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה); עזיבת מקום התאונה, אי מסירת פרטים, ואי דיווח למשטרה על התאונה, עבירות בניגוד לתקנות: 144(א)(1), 144(א)(3), 144(א)(4) לתקנות וסעיף 38(1) לפקודה; נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, עבירות בניגוד לסעיפים: 67 ו-10(א) לפקודה ונהיגה ללא ביטוח, עבירה בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

האירוע היה ביום 29.4.08, שעה 12:00 לערך, כשהנאשם נהג קטנוע ברחוב השומרון בתל אביב והתקרב לצומת עם רחוב השרון כאשר הוא בצד השמאלי של הכביש כיוון נסיעתו.

אותה שעה חצה את הכביש לזר שטיינברג, יליד 1930 (להלן – הולך הרגל), מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם. הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחין מבעוד מועד בהולך רגל, לא איפשר לו להשלים החצייה בבטחה, המשיך בנסיעה ופגע בהולך הרגל לאחר שהספיק לחצות לפחות 4.5 מטרים מרוחב הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלה של ממש (שבר).

על אף היות הנאשם מעורב בתאונה בה נחבל אדם, לא מסר פרטים לנפגע, עזב את מקום התאונה ולא דיווח למשטרה על קרות התאונה.

בתאריך 4.9.95 נפסל הנאשם, בנוכחותו, בתיק מספר 1992/95 (ביהמ"ש השלום ת"א) מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנים, נקבע כי מניין הפסילה יחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר בפועל של 24 חודשים, אשר הוטל עליו באותו תיק. הנאשם נהג רכב ביום 29.4.08 בעוד הפסילה בתוקף, וכן ללא רישין נהיגה תקף (פג 02/99) וללא ביטוח תקף.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ציינה כי כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש, שכללו שברים ופגיעות ראש. הולך הרגל נפטר שלא כתוצאה מהתאונה.

על אף קרות התאונה, עזב הנאשם את המקום, לא מסר פרטיו ולא דיווח אודותיה למשטרה. נהיגת הנאשם בעת התאונה נעשתה כשהוא פסול מנהיגה ביודעין, בשל עונש פסילה שהוטל עליו בנוכחותו למשך 15 שנים, בגין תאונת דרכים קטלנית. עבירות אלה טומנות בחובן מסוכנות גבוהה.

לחובת הנאשם, המחזיק ברשיון נהיגה מאז שנת 1993, 18 הרשעות קודמות הכוללות עבירות בטיחותיות רבות.

כמו כן, לנאשם עבר פלילי מכביד, ובכלל זה הרשעות בעבירות איומים, הסגת גבול, גידול וסחר בסמים מסוכנים, גניבה, וכן מעורבות בתאונת דרכים קטלנית בשנת 1995.

ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עלה כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על התנהגותו, וקיימת הסתברות גבוהה כי יחזור על עבירות דומות בעתיד.

בנסיבות האמורות, התביעה עתרה לעונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, לתקופה שלא תפחת משנתיים, פסילה ארוכה שלא תפחת מ-10 שנים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי מרתיע והתחייבות.

ב"כ הנאשם טען כי התאונה עליה נותן הנאשם את הדין, נגרמה גם בשל רשלנותו התורמת הגבוהה, של הולך הרגל, שלדבריו התפרץ לכביש שלא במעבר חצייה.

ההגנה ציינה כי התאונה התרחשה בשנת 2008, וביקשה להביא בחשבון שמאז ועד עתה לא נזקפה לחובת הנאשם עבירה דומה, דבר המלמד על אי מסוכנות מצידו.

עוד צוין כי הנאשם בן 37, אב לילדה, מתגורר עם אימו, סובל ממחלת ריאות כמצוין בתסקיר. גדל במשפחה נוקשה עם אב אלים ונוקשה ואם אשר לא הציבה לו גבולות, וחייו "התגלגלו לחיי עבריינות".

בנסיבות אלו עתרה ההגנה להטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד. תוך בקשה להפניית הנאשם לבדיקת התאמתו לעבודות שירות.

מתחם הענישה:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו:

הנאשם נותן את הדין בגין ארוע שכלל נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, שנעשתה בחוסר זהירות, ובעטיה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש. הנאשם אף עזב את מקום התאונה מבלי למסור פרטים ומבלי לדווח אודותיה למשטרה.