מדינת ישראל נ' ראובן

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו נטען כי כאשר נהג ברכבו לא ציית לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה, בניגוד לתקנות: 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

על פי עובדות כתב האישום נטען כי ביום 31.1.12 שעה 14:10 לערך, אור יום וראות טובה, נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר. 6882965 (להלן – הרכב) מכיוון מזרח למערב ברחוב האומנים, בתל אביב-יפו. בהגיעו לצומת עם רחוב גאל אלון, שם מוצבים שני תמרורים 302 וקו עצירה גלוי לעין, פנה הנאשם ימינה ליגאל אלון ללא עצירה לפני קו העצירה. השוטר הבחין בעבירה בעומדו רגלית ביגאל אלון מס' 110, במרחק של 18 מטרים לערך מקו העצירה, ובעודו בקשר עין רצוף עם הנאשם מרגע ביצוע העבירה ועד רגע עצירתו.

תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה: "אתה רואה איזה תנועה יש במקום. אני עצרתי בעצור".

העבירה הינה מסוג ברירת משפט והקנס בגינה עומד על 250 ₪.

הנאשם כפר במיוחס לו וניהל הגנתו.

מטעם התביעה העיד רס"ל חמו אלברט (להלן – השוטר) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח (ת/1) ותרשים שהכין במועד הדיון (ת/2). מטעם ההגנה העיד הנאשם ומטעמו הוגש מקבץ תמונות (נ/1-נ/6).

אין חולק כי בכיוון נסיעתו של הנאשם היו מוצבים שני תמרורים 302 וקו עצירה גלוי לעין.

אין חולק כי הנאשם היה ער לקיומם של התמרורים, בפרט כשסיפר כי הוא עובד באיזור 17 שנים.

טענתו של הנאשם הייתה כי עצר לפני קו העצירה, אך השוטר לא היה יכול להבחין בו, שכן על המדרכה חנתה משאית, והשוטר היה עסוק במתן דוחות לאחרים, כולל אופנוען ונהגת אשר נטען כי דיברה בפלאפון, עימה התווכח השוטר.

הנאשם הציג לשוטר צילומים שלטענתו צולמו ביום האירוע. מעבר לזיהוי המקום על ידי השוטר לא הוכח כי הצילומים אכן צולמו בסמיכות לקרות האירוע.

גם אם אניח, לטובת הנאשם, כי התמונות צולמו בסמיכות זמן, הרי שיש בהן כדי לתמוך בגירסת התביעה ולהפריך את גירסת ההגנה, שכן משאית החונה על המדרכה היתה מקשה על הנאשם המתרכז בתנועה ומגיע לקו העצירה להבחין במתרחש מאחוריה, בניגוד למצב של שדה ראיה פתוח. לפיכך, לא ברור כיצד הבחין הנאשם כי השוטר ירד לכביש לעצור נהגת ששוחחה בטלפון נייד.

אם אכן צילם הנאשם צילומים בשעת האירוע, מדוע לא צילם את הנהגת או את האופנוען, אשר ביחס למיקומו של האחרון לא הייתה לנאשם גרסא כלשהי.

לנאשם היו מספר גרסאות באשר למיקומו של השוטר. מצד אחד טען הנאשם כי הבחין בשוטר היורד לכביש לעצור את הנהגת, ומאידך טען כי "ראיתי אותו כל הזמן איך שהמבנה מסתיים אתה יכול לראות שהשוטר שם". לפי גרסא זו עמד השוטר על המדרכה בסמיכות למבנה. יצוין כי ממיקומו זה של השוטר, אין משאית החונה בקצה המדרכה, מסתירה את שדה הראיה לעבר קו העצירה, כפי שעולה מהצילומים.

בנוסף, גרסתו של הנאשם כי לא היה לשוטר שדה ראיה הינה בגדר "גרסא כבושה". במועד האירוע טען הנאשם כי קיים עומס תנועה רב, ולא ברור כיצד טענה זו רלבנטית לענין טענתו המרכזית במועד המשפט כי השוטר לא הבחין בביצוע העבירה היות והיה עסוק בדברים אחרים.

בנוסף, בעדותו של השוטר לא התגלו בקיעים כלשהם, ולא נטען כי השרטוט שערך אינו מדויק.

לסיכום, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת לאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה בהסתמך על עדות יחידה.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג , 04 יולי 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: