מדינת ישראל נ' ראובן

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום ברמלה, אשר הורה על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית בפיקוח בבית משפחת מסורי בשערי תקווה, כאשר בשעות היום יפקח אביו, ובשעות הלילה יפקחו בני הזוג מסורי.

העבירות המיוחסות לו הן עבירות של סחר בסמים – שלוש עסקאות של סחר בקוקאין.

לא היתה מחלוקת על ראיות לכאורה ועל עילת מעצר, והשאלה היא רק שאלת התאמת חלופה למקרה זה.

בימ"ש קמא החליט על החלופה האמורה לאחר שני תסקירים, כאשר בתסקיר האחרון נמצאו בני הזוג מסורי כבלתי מתאימים, והאבא נמצא כמתאים.

בימ"ש קמא לא קיבל את המלצת שירות המבחן לעניין בני הזוג מסורי, והחליט כי ניתן לסמוך עליהם. כן אימץ את המלצת שירות המבחן לעניין האבא. ובסופו של דבר הורה כאמור על מעצר בית בבית משפחת מסורי תוך חלוקת הפיקוח, כאמור לעיל.

המדינה הגישה ערר על החלטת השחרור, כאשר לבקשתה הורה בימ"ש השלום על עיכוב ביצוע החלטת השיחרור.

בדיון בפני הסתבר, כי בני משפחת מסורי עוברים דירה מחדרה לשערי תקווה, וטרם התמקמו בבית החדש.

עלתה גם שאלה האם האבא יהיה נכון לשמור 24 שעות ביממה בבית מסורי, והוא הסכים – אך אין בפנינו את עמדת בני הזוג מסורי, האם הם נכונים לארח את האבא ואת הבן 24 שעות ביממה.

הסנגור הציע חלופה בבית האבא בנתניה – אך ברור שחלופה זו אינה מתאימה כאשר מדובר בעבירות סחר בסמים, שנעשו באותה עיר. גם כאשר מחליטים לשחרר בעבירות סחר בסמים, ויש כאלו מקרים – גם אז אין עושים זאת בסמיכות למקום המגורים ולקשרים הרגילים של הנאשם, היינו, בסמיכות ובזמינות למערכת אספקת הסמים עמה היה קשור.

המשמעות היא שנכון לרגע זה אין בפנינו בעצם חלופה זמינה בהתאם להחלטת בימ"ש קמא.

לכן, אין ההחלטה יכולה לעמוד נכון לרגע זה – אך אין פירושו של דבר שיש לעצור עד תום ההליכים.

בימ"ש קמא נתן נימוקים משלו, וכן יכולים להיות נימוקים אחרים ונוספים כדי לאפשר שחרור בתנאים. אך צריך לדעת בוודאות מהם התנאים הזמינים, והאם די בהם.

לפיכך, אני מקבל את הערר במובן זה שהמשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת.

התיק יחזור לבימ"ש קמא.

העניין יידון בפני ביהמ"ש בסוף השבוע הבא, קרי ביום 3.8.10 או 4.8.10 או 5.8.10.

העניין יובא בפני השופט התורן בבימ"ש קמא, אשר יקבע את מועד הדיון, ויודיע על כך לב"כ הצדדים, וכן יורה על זימון המשיב.

לדיון הנדחה בבימ"ש קמא יתייצבו גם בני הזוג מסורי וגם האבא – והדבר באחריות הסנגור להודיע להם על המועד.

המשיב יובא על ידי השב"ס לדיון בבימ"ש קמא לפי המועד שייקבע ביהמ"ש.

אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות, לא לעניין האפשרות להותיר את החלטת השחרור על כנה או בתנאים אחרים, כמו גם לעניין האפשרות לעצור עד תום ההליכים.