מדינת ישראל נ' ראגב(אסיר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת בגין ביצוע לכאורה של עבירות התפרצות לבית מגורים, גניבה ואיומים.

טענות הצדדים

הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה וטענו טענותיהם אך בשאלת קיומה של עילת מעצר.

התובע טען כי משהתפרץ המשיב לדירת מגורים באור יום הוא מעיד על עצמו כמסוכן.

יתירה מזאת- הוא אף איים בפני שוטר בפגיעה באדם שראה אותו מבצע את העבירה ודיווח למשטרה.

גם בעברו הפלילי של המשיב יש, לטענת התובע, כדי להצביע על מסוכנותו ולכן יש לקבוע כי קיימת עילת מעצר.

מן הטעמים לעיל, התביעה אף מתנגדת לשחרור המשיב לחלופה.

ב"כ המשיב ביקש לסמוך טענתו להעדר עילת מעצר על נסיבות המקרה – התפרצות לדירה נטושה וגניבת 2 סירים מתוכה, מעשים שבוצעו על ידי אדם שעיסוקו איסוף מתכות.

בנסיבות אלה, אין כדי להצביע על מסוכנות.

עבר פלילי לטענת הסנגור אינו מקים כלשעצמו עילת מעצר ולכן יש לשחרר המשיב.

לחילופין ביקש הסנגור לשחרר המשיב לחלופה של מעצר בית בביתו, בפיקוח אשתו ולחילופי חילופין, לבקש את שירות המבחן ליתן תסקיר מעצר בעניינו.

תיק החקירה נמסר לעיוני.

דיון והכרעה

לנוכח טענת הסנגור מצאתי לנכון לקרוא חומר הראיות בתיק החקירה. הבית אליו התפרץ המשיב הוא בית צמוד קרקע.

כעולה מהודעתו של יפתח גלעדי, הוא הבחין במשיב כשהוא פותח אחד מחלונות הבית, פותח הרשת של אותו חלון ונכנס לבית דרך החלון. כעבור כ- 20 דקות הבחין העד במשיב כשהוא יוצא מאותו חלון ובידו שקית, הולך לרכבו ומניח השקית ברכבו. בשקית היו 2 סירים.

הודעתו של ערן ברגר תומכת ומחזקת העדות הנ"ל.

כעולה מחומר החקירה הבית אליו התפרץ המשיב אכן נטוש ומזה כ- 10 שנים אינו משמש למגורים. אולם המשיב לא ידע זאת.

המשיב בחקירתו (3 במספר) אף לא מודה כי התפרץ לבית וטוען שעיסוקו איסוף ברזל ובמסגרת עיסוקו מצא את הסירים.

כשעימת אותו החוקר עם העובדה שיש אנשים שראו אותו יוצא מחלון הבית ובידו שקית, השתולל המשיב, צעק ואמר שיחנוק האדם שהלשין עליו.