מדינת ישראל נ' ראבד

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 28.06.11 בשעה 16.41 או בסמוך, ברחוב המלאכים פינת דוד אלעזר אור יהודה. השתמש הנאשם בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת מרים ג'רסי. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, השוטרת עמדה סטטי ברח' אלעזר פינת המלאכים. הנאשם נסע לכיוונה. השוטרת ראתה את הנאשם אוחז ביד ימין טלפון צמוד לאוזן ימין. הנאשם הבחין בשוטרת והעביר את מכשיר הטלפון לנוסעת שישבה לצידו. השוטרת עצרה את הנאשם ורשמה לו דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח הייתה: "עצרתי לברר עם הבן שלי איפה האקדמיה. הם עושים בכוונה והם רעות"

בחקירה נגדית הטיח הנאשם בשוטרת כי היא כלל לא עצרה אותו, אלא הוא נעצר לידה. השוטרת השיבה על כך, שהנאשם הגיע למקום היא הייתה 3 מטר לפניו. תוך שהיא רואה את הנאשם אוחז בפלאפון ביד.

בבית המשפט טען הנאשם כי לא היכר את המקום. הנאשם חיפש את מכללת אונו. אותה עת ראה את השוטרת. נעמד בצד בלי שום קשר ואמר לרעייתו שהוא ישאל את השוטרת איפה זה מכללת אונו? אחרי שנעצר, הנאשם פנה לשוטרת, או אז אמרה השוטרת לנאשם כי דיבר בטלפון. לדבריו תאור העובדות לפי דברי השוטרת לא היה ולא נברא. הנאשם טען כי דיבר תוך כדי עמידה. אשת הנאשם כל הזמן שוחחה בטלפון וחיפשה את המקום. לדבריו הם דיברו עם בנו שלומד כבר במקום. הנאשם שאל אותו איפה המכללה. אבל לדבריו הכול היה תוך כדי עצירה מלאה.

בחקירה נגדית טען הנאשם כי הבחין בשוטרת לא מיד שפנה אלא כעבור זמן. לדבריו השוטרת הבחינה בנאשם "תוך כדי עמידה, אחרי שעמדתי כמה דקות במקום, אשתי מסרה לי את הטלפון. דיברתי עם הבן שלי." הנאשם טען כי נעצר במקום בו עמדה השוטרת.

עוד מטעם ההגנה העידה הגב' פנינה ראבד רעיית הנאשם. לדבריה הם נסעו באור יהודה, פנו שמאלה. במטרה להגיע למרכז האקדמאי אונו. הנאשם ורעייתו לא ידעו איפה המכללה נמצאת. העדה ניהלה שיחה בפלאפון עם בנה וניסתה לברר להיכן צריך לנסוע. הנאשם עצר בצד. העדה העבירה לו את הטלפון. הנאשם יצא מהרכב לברר את הדרך. ניגש לשוטרת שאמרה לו ששוחח בטלפון ורשמה לנאשם דו"ח. בחקירה נגדית, טענה העדה כי ראו את השוטרת רק לאחר שעצרו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.

גרסתו של הנאשם הזוכה לגיבוי עדות רעייתו, יש בה מן התמיהה. ראשית אציין כי אם הנאשם ראה את השוטרת וביקש לקבל ממנה הכוונה, מדוע נדרש לשוחח עם בנו על כיווני התנועה? אם חפץ בעזרת בנו מדוע ירד מהרכב ופנה לשוטרת? אולם השאלה הגדולה ביותר, היא העובדה כי הנאשם בעדותו ציין כי עצר במקום בו עמדה השוטרת וסימן על התרשים שציירה השוטרת את מיקמו במיקום השוטרת. עובדה זו היא בעייתית לגרסתו. אם עצר הנאשם במקום בו עמדה השוטרת מדוע היה צריך לרדת מהרכב. גרסת השוטרת היא כי הוא לא ירד מהרכב והיא ניגשה עליו מסתדרת יותר עם הראיות שנטענו בפני. עם עצר במקום בו עמדה השוטרת ולכאורה עצר כמה דקות, לאחר מכן לקח את הטלפון כדי לשוחח עם בנו. רק לאחר מכן בחר לרדת לשוטרת. כל זאת שהוא עוצר במקום עמידת השוטרת נשמעת על פניה גרסה מתמיהה.

הנאשם והן רעייתו טענו כי לא הבחינו בשוטרת לפני שפנו וגם לאחר הפניה הם ראו את השוטרת רק כעבור מס' רגעים. אשת הנאשם ציינה כי הבחינו בשוטרת לראשונה רק כאשר עצרו. הנאשם לא יכול היה לומר מתי ראה את השוטרת רק ציין כי כעבור כמה רגעים אחרי הפניה. השוטרת ציינה כי ראתה את הנאשם מיד עם פנייתו תוך שהיא רואה את הנאשם מבצע את העברה. עובדה זו תומכת בגרסת השוטרת. שכן הנאשם לא יודע מה ראתה השוטרת שלב בו הוא לא ראה אותה.

עדותה של השוטרת הייתה עניינית וכנה הדו"ח שרשמה השוטרת היה מפורט וכלל את כל יסודות העברה. גרסת השוטרת נשמעת הגיונית יותר בנסיבות העדויות שהובאו בפני. היא הסבירה היטב את שארע באירוע בבית המשפט. לאור האמור בנסיבות אלו מצאתי לאמץ את גרסת השוטרת.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב , 22 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: