מדינת ישראל נ' קשת

החלטה

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מפורט ומקיף. במסגרת התסקיר אף נשאר פתח להטלת של"צ ככל שיביע הנאשם את נכונותו לעמוד בתוכנית שכזו. לפיכך לא מצאתי צורך בקבלת תסקיר משלים.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תשע"ב, 18/06/2012 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הכרעת דין וגזר דין

לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה גובש בין הצדדים הסדר במסגרתו תוקן כתב האישום, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר מטעם שרות המבחן בטרם הרשעה. כתב האישום המתוקן כולל שלושה אישומים, שמתייחסים למעשים שביצע הנאשם על רקע פרדתו ממי שהיתה אז בת זוגו. על פי עובדות האישום השלישי ביום 7.4.10 בשעות הלילה הגיע הנאשם לביתו של אדם שעמד בקשר חברי עם המתלוננת, פתח את דלת הכניסה נכנס לבית והחל לתקוף את אותו אדם בכך שדחף אותו ובהמשך אף איים לפגוע בו. עוד מתאר כתב האישום כיצד ימים אחדים לאחר מכן הוצא בבית משפט השלום בכפר סבא צו הגנה במסגרתו נאסר על הנאשם ליצור כל קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת וכן לשהות במרחק הקטן מקילומטר מכל מקום בו תימצא. אף על פי כן, כמפורט באישום השני במשך מספר ימים לאחר הוצאת הצו התקשר הנאשם למתלוננת מספר רב של פעמים במטרה להטרידה. כמו כן ביום 21.4.10 נפגש עם אמה של המתלוננת והעביר באמצעותה מסרים לרבות בקשה כי התלונה שהוגשה נגדו תבוטל. למחרת אף התקשר לאחיה של המתלוננת אך זה ניתק את השיחה. עוד מתואר באישום הראשון כיצד הגיע הנאשם ביום 22.4.10 למקום שהייתה של המתלוננת והחל לדבר עימה על מערכת היחסים ביניהם. המתלוננת אמרה לו כי יש צו הרחקה וכי היא תפנה למשטרה ובתגובה עזב הנאשם את המקום אך כשנכנסה המתלוננת לרכבה והחלה בנסיעה נסע מולה הנאשם וחסם את דרכה.

במסגרת ההסדר שגובש נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שרות המבחן, כאשר הוסכם בין הצדדים כי אם תתקבל המלצה על אי הרשעה, יטענו הצדדים במשותף לעונש בהתאם להמלצת התסקיר. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מקיף המפרט נסיבות חיים לא פשוטות כלל ועיקר. מטעמי צנעת הפרט לא ארחיב יתר על המידה. מכל מקום, באשר למערכת היחסים עם המתלוננת, מדובר היה מנקודת מבטו של הנאשם בקשר זוגי משמעותי שבו השקיע גם מאמצים כלכליים ניכרים ועל רקע זה חווה תסכול ואכזבה קשה לנוכח רצונה להיפרד. כיום מגלה הנאשם הבנה ראשונית לכך שהתנהג כלפי המתלוננת באופן טורדני ואובססיבי. בתקופה שחלפה מאז המעשים השכיל הנאשם להתנתק מהמתלוננת וכיום הוא אינו מקים כלפיה סיכון ממשי.

יחד עם זאת, מציין שרות המבחן לאור הכרותו עם הנאשם כי במצבי מצוקה קיים סיכון להתפרצות התנהגות תוקפנית ואובססיבית. על רקע זה הוצע לנאשם להשתלב בהליך טיפולי בשרות המבחן אך הוא הסתייג מכך, בין היתר בשל הקושי להתבונן באופן ביקורתי על התנהגותו ולהבין מוקדי הצורך בעזרה טיפולית. שרות המבחן מתייחס בתסקיר לעמדתו הקורבנית של הנאשם ולקושי שלו להבין את חומרת העבירות ואת המשמעות העונשית הנגזרת מכך. בנוסף התייחס שרות המבחן לקושי של הנאשם להתחייב להתפנות לביצוע עבודות של"צ, וזאת בשל מקום העבודה המחייב שלו. בסופו של דבר נמנע שרות המבחן מהבעת עמדה חד משמעית בסוגיית ההרשעה וזאת משום שמחד מדובר במי שיפגע בדימויו העצמי כאדם חיובי כתוצאה מההרשעה וכן עשויות להיפגע אפשרויות תעסוקה והתנדבות ומנגד לאור הסיכון הקיים להתפרצויות אלימות אחרות ועמדתו השוללת של"צ או מבחן.

בבחינת מצבו של הנאשם יש להצביע על מספר שיקולים משמעותיים לקולא. בראש ובראשונה יש לציין כי אין לחובתו עבר פלילי רלבנטי. כמו כן תיזקף לזכותו התנהלותו החיובית הן בכל הנוגע לשרות הצבאי ולפעילות ההתנדבותית והן במקום העבודה שבנה במו ידיו. עוד יש לציין כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי לקולא, בין היתר לנוכח קיומן של קשיים ראייתיים משמעותיים ובסופו של יום בחר הנאשם להודות במיוחס לו וחסך זמן נוסף של ניהול הוכחות.

יחד עם זאת, באיזון הכולל שבין השיקולים לקולא ולחומרה, אינני סבור כי מדובר במקרה אשר יכול להצדיק הימנעות מן הכלל הרגיל על פיו יורשע הנאשם בעבירות שביצע. כאן המקום לציין כי גם לאחר תיקון כתב האישום מדובר במעשים חמורים המחייבים התרעה. מכתב האישום נמחקו אומנם עבירות האלימות כלפי המתלוננת, כך שאין מדובר במי שפגע פגיעה פיזית בבת זוגו, על כל המשתמע מכך, אך עדיין מפרט כתב האישום התנהגות מתמשכת מטרידה, מפחידה ואובססיבית כלפי המתלוננת, כאשר למעשים אלה התלוו אף מעשי אלימות של ממש כלפי המתלונן הנוסף. הנאשם אף לא הורתע מצווים מפורשים של בית המשפט אשר אסרו עליו לעמוד בקשר עם המתלוננת, הוא פנה אליה ולבני משפחתה ולסוף אף הגיע אל מקום מגוריה וחסם את דרכה בעודה נוסעת ברכב לאחר שהוזהר על ידה כי קיים צו הרחקה וכי בכוונתה לפנות למשטרה. מעשים מעין אלה מחייבים הצבת גבול ברור בפני הנאשם על מנת שלא ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.

ככל שהיה הנאשם משתלב בהליך טיפולי, ייתכן כי ניתן היה לראות בכך משום מענה מסויים לאותה מסוכנות ולצורך בהרתעה, אך מאחר והנאשם אינו בשל להשתלב בהליך שכזה, ולא רק בשל מחויבותו לעבודה אלא גם בשל הקושי להתבונן באופן ביקורתי על התנהגותו, אין מנוס מהטלת מרכיבים עונשיים מרתיעים, ובראשם עצם ההרשעה בדין. אציין גם כי עיון בתסקיר מגלה שעלולה להיגרם לנאשם פגיעה מסויימת בפרנסתו אך אין בתסקיר בסיס ממשי לטענה כי מדובר בפגיעה קשה המצדיקה התחשבות מיוחדת ואשר מאיינת את השיקולים הנוגעים לחומרת העבירה ולצורך בהרתעה.

לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן:

תקיפה – עבירה על סעיף 379 לחוק העונשין.

איומים – עבירה על סעיף 192 לחוק העונשין.

הטרדה – עבירה על סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים).

הפרת הוראה חוקית (שני פריטים) – עבירה על סעיף 287 (ב) לחוק העונשין.

באשר לעונש, עותרת התביעה להטלת מאסר שירוצה בעבודות שרות. בהקשר זה ציין הסנגור כי מדובר בפער משמעותי אשר קשה להסבירו אל מול נכונותה תביעה לאמץ המלצות שעניינן אי הרשעה. התסקיר אומנם אינו ממליץ מפורשות על אי הרשעה, אך הוא מונה בהחלט נתונים לזכות הנאשם, כמו גם לחובתו. עוד יש לציין את אותו תיקון משמעותי לקולא בכתב האישום ואת העובדה כי העבירות אינן מרף החומרה העליון המוכר בתיקים מעין אלה. בנסיבות אלה דומני כי איזון נכון בין מכלול השיקולים מוליך אל הטלת עונש מרתיע בדמות מאסר על תנאי, לצד ענישה קונקרטית כספית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.5 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירת אלימות.

2.קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.7.12.