מדינת ישראל נ' קשקוש

החלטה

לפני בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים נגדו לפני סעיף 46 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי הנסיבות המפורטות בכתב האישום נהג הנאשם ברכב בתאריך 30.8.13 בשעה 02:50 בהיותו שיכור בכך שבבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 800 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בתאריך 30.8.13 החליט קצין משטרה, על פי סמכותו, לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום. הפסילה הוארכה עד החלטה אחרת והמשיב נמצא בפסילה עד היום.

ב"כ המבקשת עתר לפסול את המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בגין מסוכנות נוכח רמת שכרותו הגבוהה לפי בדיקת הנשיפה ועברו התעבורתי והפלילי. לדבריו, המשיב כשל גם בבדיקת המאפיינים.

ב"כ המשיב טען לקיומם של פגמים בראיות לכאורה כדלקמן : בחומר הראיות נמצא פלט נשיפה מס' 5675 ואילו מפעיל הינשוף ציין בדו"ח הפעלת הינשוף כי מספר הפלט הוא 5673. לגבי בדיקת המאפיינים רשם השוטר כי לא ניתן לקבוע האם המשיב נמצא תחת השפעת משקאות משכרים. וכן חסר פלט נשיפה עצמית של המפעיל בסיום המשמרת.

עוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה אינה אלא קיום ראיות לכאורה :

" ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה ."

( בש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מ.י.)

בבש"פ 6595/08 מיכאל יעקובסון נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט י' דנציגר :

" ... בשלב זה של הדיון אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות לכאורה הקיימות כנגד העורר, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן לבסס את אשמתו של העורר ...".

לאחר שבחנתי את חומר הראיות התרשמתי כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה להוכחת עבירה של נהיגה בשכרות אלא שעוצמתן נחלשת לאור פגמים כדלקמן :

בשעה 03:09 בוצעה למשיב בדיקת נשיפה ולפי פלט מס' 5673 התקבלה תוצאה של 800 מיקרו גרם – כך על פי הרשום בדין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף שרשם מפעיל הינשוף.

הפלט הנמצא בחומר הראיות נושא את המספר 5675 ולפיו בוצעה למשיב בדיקה בשעה 03:09 והתקבלה תוצאה של 800 מיקרו גרם. על הפלט מופיעים פרטי המשיב וחתימתו.

בשלב זה של הדיון כאשר טרם נשמעה עדותו של מפעיל הינשוף הרי שלא ניתן הסבר להבדלים הקיימים במספרי הפלטים ועל כן לא ניתן לקבל בשלב זה את טענת ב"כ המבקשת כי מדובר בטעות בלבד ברישום מס' הבדיקה בדו"ח. לטעמי, למרות שהפלט מס' 5675 נושא את חתימת המשיב ואת פרטיו, ההבדל שבין מספרי הפלטים פוגם במשקל הראייה . לא ברור בשלב זה האם הוחתם המשיב על ידי המפעיל על הפלט של בדיקת הנשיפה שבוצעה לו או שמא הוחתם על פלט אחר של נבדק אחר.

קיימות ראיות לתקינות מכשיר הינשוף שכן למרות הודעת ב"כ המבקשת כי בחומר הראיות חסר פלט של בדיקות סיום משמרת, עיון בחומר הראיות מגלה קיומם של פלטי נשיפה עצמית של המפעיל בתחילת משמרת ביום 29.8.13 בשעה 22:07 ובסיום משמרת ביום 30.8.13 בשעה 06:27, וכן פלטי בדיקת כיול בתחילת משמרת ובסיומה, פלטים המעידים על תקינות המכשיר הינשוף.

לעניין בדיקת מאפיינים, מפיו של המשיב נשף ריח חזק של אלכוהול, הופעתו הייתה מסודרת והוא הגיב לעניין. המשיב הודה בכך ששתה 2 כוסות בירה וחלק מכוס וויסקי.

לעניין מבחני ביצוע, המשיב התנדנד בעמידה, התנדנד בהליכה על קו ולא הצליח לבצע שלושה מתוך ששה מבדקים של הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות.

אולם, למרות העובדה שתוצאות מבחני הביצוע מלמדות לכאורה על היותו של המשיב נתון תחת השפעת משקאות משכרים, לא כך הייתה התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר, שרשם כי לא ניתן לקבוע האם המשיב נראה תחת השפעת אלכוהול.

לעניין נסיבות אישיות, המשיב נוהג משנת 98 ועברו התעבורתי אינו תקין וכולל 33 הרשעות. רוב הרשעותיו הינן מסוג ברירת משפט ואין לחובתו הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים או בעבירות חמורות אחרות.