מדינת ישראל נ' קרמנצקי(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב 2 , ולדימיר אלכסנדרוביץ (להלן:"המשיב").

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת מכשיר המשמש לפריצה לבנין בלא הסבר סביר לכך והתפרצות למקום המשמש למגורי אדם, בכוונה לבצע גניבה או פשע.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 23/2/11 בשעות הבוקר, התפרץ המשיב בצוותא עם אחר לביתה של המתלוננת , בכוונה לבצע גניבה או פשע. בהתאם לכתב האישום, עקר חברו של המשיב את סורג החלון בבית המתלוננת ונכנס אל הבית, כאשר המשיב דנן, הכניס אל הבית מבעד לסורג השבור תיק אשר הכיל מברג, ומיד אחר כך נכנס בעצמו אל הבית והחל מחטט בארון הבגדים שבבית המתלוננת. בהמשך, נתפסו המשיב וחברו בתוך בית המתלוננת על ידי אנשי משטרה, בשעת מעשה.

הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה, אלא אך בשאלת קיומה של עילת מעצר.

המבקשת טענה כי המשיב הודה בביצוע עבירת ההתפרצות לדירת המתלוננת, ולטענתו ביצע את העבירה למימון צרכיו כמכור להרואין, אותו הוא מזריק פעמיים עד שלוש ביום. המבקשת ציינה כי אמנם בעברו של המשיב אין הרשעות קודמות, ברם תלויים ועומדים כנגדו שישה תיקים בעבירות רכוש אותם צירף המשיב לתיק אחר המתנהל נגדו בבית משפט השלום ברמלה. המשיב אף הודה בעבירות המיוחסות לו בתיקיו האחרים, בית המשפט הרשיעו והמשך הדיון בהליכים דנן קבוע ליום 16/3/11. נוכח האמור, טענה המבקשת, כי לא ניתן להתייחס למשיב כמי שעברו נקי.

לטענת המבקשת, על אף שעסקינן בעבירת רכוש, כאשר מעורב בה מי אשר צורך סמים וקיימת אפשרות סבירה להתפתחות תקרית אלימה, לא ניתן לשלול את עילת המסוכנות, ולכן לטעמה, מתקיימת בנסיבות העניין עילת מעצר. המבקשת צירפה לעיונו של ביהמ"ש פסיקה ענפה התומכת בטענותיה.

מאידך, איבחן ב"כ המשיב את הפסיקה אשר הוגשה ע"י המבקשת וטען, כי במקרה אשר בפנינו אין המדובר במשיב בעל עבר פלילי ואף אין חשש להימלטות. ב"כ המשיב טען, כי אמנם המשיב הודה בעבירות, ברם לטעמו, הללו אינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית. ב"כ המשיב צירף אף הוא פסיקה לעיונו של בית המשפט ובה שלל מקרים בהם, על אף קיומו של עבר פלילי, הוחלט כי אין עבירת הרכוש מקימה עילת מעצר והנאשמים שוחררו ממעצרם, איש איש בתנאים אשר נקבעו בעניינו. משום כך, עתר ב"כ המשיב לשחרורו של המשיב בתנאים אשר יקבע בית המשפט.

על אף שלא הייתה בין הצדדים מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בחומר הראיות המצוי בתיק ומצאתי כי אכן בתיק ראיות העשויות להביא בבוא העת להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. כתב האישום מבוסס על הודאתו של המשיב אשר שיחזר את המעשה בפני החוקרים ובתיק אף מצוי דיסק בו מתועדת ההובלה וההצבעה אשר ערך המשיב יחד עם חוקריו. כן מצויים בתיק דו"חות הפעולה של השוטרים דמיר קושניר, עופר בוטבול, אורן שבתאי ומישל בן אלול, אשר נכחו במקום העבירה ותפסו את המשיב וחברו בשעת מעשה.

אשר לעילת המעצר, אמנם נכון הדבר כי עבירת הרכוש כשלעצמה איננה מקימה עילת מעצר סטטוטורית ולא ניתן להסיק ממנה מסוכנות מובנית. יחד עם זאת, מעיון בתיק החקירה ובמסמכים הנוספים אשר הוגשו לעיוני על ידי המבקשת עולה, כי כנגד המשיב מתנהל במשך תקופה ממושכת הליך פלילי בבית משפט השלום ברמלה בגין עבירות דומות (ת.פ. 2964/08 בפני כב' השופטת ס. הנשיא נירה דיסקין). כמו כן, הוגשו נגדו 6 כתבי אישום נוספים בגין עבירות רכוש ובאחד המקרים אף מיוחסת לו תקיפה אשר נבעה מעבירת הרכוש. את התיקים הללו, בחר המשיב לצרף לתיקו המתנהל, הודה בכל העבירות המיוחסות לו, והורשע בהן.

הודייתו זו בפני בית המשפט, פתחה פתח להליך שיקום מסמים בו אף החל בחסות בית המשפט ותחת עינו הפקוחה של שירות המבחן. אלא מאי? עיננו הרואות כי בעוד למשיב ניתנת ההזדמנות לעלות על דרך הישר ולהשתקם בהליך גמילה מסמים ועל אף הצהרות בא כוחו במהלך הדיונים בתיק המתנהל כאמור בבית משפט השלום ברמלה, לפיהן עלה המשיב על דרך ראויה וכי הוא מצוי בהליך שיקום מוצלח, הוכיח המשיב את ההיפך הגמור. בסופה של שנת 2010 , בעוד ההליכים בתיקו בבית משפט השלום ברמלה מתנהלים, נתפס המשיב שוב כאשר הוא גונב מסניף המשביר לצרכן. על פי אמרתו המשטרתית מיום 15/12/10 אשר הוגשה לעיוני, הודה המשיב בעבירה זו בפה מלא ואף ציין כי עשה כן בכדי לממן את צריכת ההרואין לו הוא מכור. גם את העבירה נשוא התיק אשר בפניי ביצע המשיב, כך על פי גירסתו בחקירתו במשטרה, לצורך מימון צריכת הסמים להם הוא מכור, זאת בעודו , כאמור, במסגרת הליך גמילה אליו נשלח נוכח עבירות הרכוש בהן הודה. המשיב הינו רצדיביסט החוזר פעם אחר פעם על מעשיו ומבצע עבירות רכוש שונות כדי לממן את צריכת הסמים הקשים להם הוא מכור. מכאן מסוכנותו.

על אף שעל פי גיליון הרשעותיו הקודמות, טרם נרשמו לחובתו הרשעות חלוטות, קשה להתייחס למשיב כאל מי שעברו נקי וזאת, כאמור, נוכח שורת עבירות הרכוש ואף האלימות בהן הורשע במסגרת תיקו המתנהל בבית משפט השלום ברמלה, כאמור. אינני סבורה, כי בנסיבות העניין, נוכח התמכרותו לסמים קשים, חזרתו שוב ושוב על ביצוע עבירות רכוש לצורך מימון התמכרותו, נוכח הסיכון הטמון בו לרכוש הציבור ואף לגופו, אין בערבויות כספיות כדי לאיין את מסוכנותו זו לציבור ואין בהן כדי למנוע ביצוען של עבירות נוספות. בשל כך, סבורני כי לא ניתן יהא לסמוך על המשיב באם ישוחרר לחלופת מעצר כמוצע על ידי בא כוחו.

במעשיו החוזרים ונשנים, הוכיח המשיב כי בהעדרה של חלופת מעצר הולמת וראויה אשר תאיין את מסוכנותו לציבור ורכושו ואף תבטיח כי המשיב לא ימלט מאימת הדין, לא ניתן לסמוך עליו כי יעמוד הפעם בתנאי שחרור מקלים. המשיב הוכיח שוב ושוב, כי אין עליו מורא החוק ועל אף הצהרותיו בפני בית המשפט אשר איחד תיקיו, הוא שב לפשוע על מנת לממן את צריכת הסמים שלו. הנה כי כן, קמה עילת מעצר הנקובה בסעיף 21(א)(1)(א) ואף זו הנקובה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) התשנ"ו- 1996.

משכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

מובן כי שמורה למשיב האפשרות, ככל שתהא ברשותו חלופת מעצר הולמת, לעתור לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, וכך אף באשר לשינוי נסיבות הנובעות מן ההכרעה בתיקיו הנוספים, אשר הדיון בהם קבוע ליום 16/3/11.

ניתנה והודעה היום ג' אדר ב תשע"א, 09/03/2011 במעמד הנוכחים.

מירב קלמפנר נבון, שופטת

הוקלד על ידי: מלול דליה