מדינת ישראל נ' קרמן לוטן מיה

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת הוגשה תלונת אזרח לפיה, ביום 17.4.08, בסמוך לשעה 18:45, עברה עבירה של שימוש בטלפון נייד, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 ובעקבותיה, נערכה כנגדה הודעת תשלום קנס מתאימה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 11.10.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד המתלונן, מר יורם רינון והוגשו פתקית שרשם במועד העבירה ועליה פרטי הרכב נשוא העבירה, שסומנה ת/2 ומכתב התלונה, שסומן ת/3.

כמו כן, הוגשה בהסכמה הודעת הנאשמת במשטרה, שסומנה ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 17.4.08, בסמוך לשעה, נהגה הנאשמת ברכב בתל אביב, ברחוב דבורה הנביאה, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובסמוך לצומת עם רחוב צה"ל, נצפתה על ידי המתלונן, כאשר היא אוחזת בידה הימנית טלפון נייד ומבטה מופנה לעברו.

העד רשם את פרטי הרכב כאשר עצר ברמזור הבא, תוך שהוא שומר על קשר עין רצוף עם הרכב עד לרישום פרטיו.

הנאשמת העידה להגנתה ועל פי גרסתה הרכב האמור אכן היה בחזקתה במועד שבנדון, אך הייתה ברכב דיבורית קבועה. כמו כן, טענה הנאשמת כי בהודעת הקנס שנשלחה לביתה נרשם כי מקום העבירה הוא כביש מס' 20 והמתלונן הוא מר עצמון גלעד והגישה עותק ההודעה, שסומן נ/1.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום, זאת לאור הטעויות המהותיות שנפלו בהודעת תשלום הקנס שנשלחה אל הנאשמת, הן באשר למקום העבירה והן באשר לזהות המתלונן.

בשים לב לעובדה כי המתלונן רשם את הפרטים תוך כדי נהיגה, ייתכן ושגה ברישום פרטי הרכב ומכאן – בזהות הנהג העבריין.

הנאשמת עמדה על גרסתה ועדותה בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב , 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין אל הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: