מדינת ישראל נ' קרמן

החלטה

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] התשנ"ו – 1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט נכבד זה המייחס לו עבירות בתחום התעבורה, נהיגה בהיותו בלתי מורשה לסוג הרכב, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה ללא לוחית זיהוי, נהיגה ללא קסדה וכן נהיגת טרקטורון בכביש שלא לש חצייתו.

על פי הנטען בכתב האישום, נצפה המשיב ביום 18/8/11 כשהוא נוהג בטרקטורון בשד' ירושלים באשקלון, וזאת תוך שהוא מפר את הוראות דיני התעבורה באופן האמור לעיל. בהשלמה יצויין כי ביום 24/7/11 נפסל המשיב מקבלה או החזקת רישיון נהיגה לתקופה בת 5 חודשים על ידי בית משפט השלום באשקלון, וביום 1/8/11 הודע לו באשר לפסילה הזאת.

המשיב יש לציין לא הפקיד את רישיון הנהיגה כנדרש מתוקף הפסילה האמורה.

על פי הבקשה מעצרו של המשיב מחוייב הן מחשש לשיבוש והתחמקות מהליכי השפיטה באין לו מורא מן החוק, והן בשים לב לעילת המסוכנות שרלוונטית הינה נוכח העבירות המיוחסות למשיב ועברו התעבורתי המכביד הכולל 15 הרשעות קודמות בעבירות דומות ואף בנהיגה בקלות ראש הכל כמפורט בסעיף 5 לבקשה וכעולה מהמרשם אשר הוצג בפני.

המבקשת אף מפנה לכך שהמשיב הטיח אמירה שיש בה כדי להעיד על מסוכנותו, כך כאשר הוזמן לדין, בגין נהיגה בקלות ראש נרשמו דבריו בפני השוטר לפיהם "חכו תראו אני אביא טרקטורון ואני אעשה לכם בית ספר בעיר".

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה כדי הרף הנדרש לצורך הליך זה, אולם סבור הוא כי לעניין זיהויו של המשיב קיים ספק מסויים שיש בו כדי להמעיט במשקל הראיות בעניין זה ולהעמידן על רף נמוך מאוד כהגדרתו.

אתמקד לפיכך ובהיבט הראייתי אך בנקודה זו שכן, באשר ליתר אף אנוכי סבורה מתוך עיון בתיק החקירה כי ראיות מספיקות ישנן.

זיהויו של המשיב נעוץ בהתקלותו של השוטר רפי נחמני במשיב לטענתו עת היה נתון בנסיעה ברכבו הפרטי ובמחיצת ילדיו כשלפתע נוכח במעבר טרקטורונים בסמוך לו, כשעל אחד מאלו לטענתו ישוב היה המשיב כשהוא נוהג בו. גירסתו של מר נחמני בעניין זה מופיעה הן בהודעה שמסר ביום 21/8/11 והן בזכ"ד פעולה שקדם לו מיום 18/8/11.

עיון באלו מלמד כי מר נחמני הקדיש ולא מעט על מנת להבהיר באיזה אופן זיהה את המשיב ובאיזה מידה משוכנע הוא בזיהוי ומתקבל הרושם כי לו עצמו אין כל ספק באשר לזיהויו של המשיב.

אצטט בעניין זה מקצת מדבריו בהודעתו "רוכב הטרקטורון הביט לעברי וראיתי שמי שנהג בטרקטורון זה דימה קרמן שאני מכיר אותו מתוך עבודתי כבלש באשקלון ונתקלתי בו הרבה פעמים אני מכיר אותו טוב... מדובר בשעות הערב אבל היתה תאורת רחוב סבירה כך שאפשר לראות את פניו של דימה קרמן באופן ברור... המרחק ביני ובינו הוא בערך 3 מטר מימין לרכב שלי... אני לא דיברתי ולא ... לדימה , רק היה מבט וזהו"

בזכרון הדברים האמור, נאמרים דברים ברוח זו.

מכל מקום, אין בידי לקבל טענת ב"כ המשיב לפיה למעשה משלא עסקינן בדרך זיהוי שהינה המיטב שבנמצא, הרי שעל בית המשפט להסיק כי רף הזיהוי הינו נמוך וזאת אף אם אביא בחשבון טענתו לפיה עסקינן במי שהיה מוכר לשוטר נחמני כחשוד קודם לכן.

הודעתו של מר נחמני הינה ברורה ומפורטת ולא ניכר ספק כלשהו בהודעתו זו.

יתרה מכך, התנאים המתוארים בכל הנוגע למרחק בין הצדדים ולתאורה שהיתה במקום, סבורה אני כי מעמידים הם את הודעתו של השוטר נחמני בבחינת הגיונית וסבירה. יש לזכור ולהדגיש כי עסקינן בזיהויו של מי שנהג בטרקטורון שהינו כלי פתוח, נתון המקל על זיהויו של הנוהג.

יצויין ובהשלמה כי טענת המשיב לפיה נכח בחנות המכולת בעת ההיא נמצא כי אינה מסייעת רבות לו שכן בעל המכולת נחקר ומאשר שהות קצרה בלבד במחיצתו.

נוכח האמור, הנני קובעת כי ראיות לכאורה כדי הרף הנדרש לשלב זה ישנן ולא ניתן לומר כי אלו לוקות במידה המצדיקה התחשבות בתוצאת הבקשה.