מדינת ישראל נ' קריצמן

בפני

כב' השופט אריה זרזבסקי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט, המייחס לו העמדת רכב על להמדרכה וזאת בניגוד לתקנה 72 (א) (2א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו ראיות.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מס' רישוי 28-019-61 ביום 3.11.09 והחנה את רכבו בשעה 20.30 לערך על המדרכה בסמוך לצומת פנחס רוזן עם ראול ולנברג, כשפניו מועדות לאיצטדיון הכדורגל בר"ג שבאותה עת נערך שם משחק הכדורגל בין הקבוצות מכבי חיפה ליובנטוס.

2השוטר ע"ת סופר גולן רשם דוח הדבקה לנאשם וזאת בשעה 23.41.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה: אין חולק כי הנאשם החנה את רכבו על המדרכה, אין בידי הנאשם פרטי הקצין אשר לדבריו התיר לו לחנות על המדרכה.

לגירסת הנאשם: קצין המשטרה שהיה במקום ואשר היה ער למצוקת החניה התיר לו לחנות על המדרכה, ובלבד שיעזוב מיד עם תום המשחק.

דיון והכרעה

1.מטעם התביעה העיד השוטר ע"ת 1 אשר עדותו הסתמכה על הדוח אשר רשם ת/1.

כאמור, אין חולק כי הנאשם החנה את רכבו על המדרכה.

2.לדוח ת/1 צירף השוטר ע"ת מזכר שאשר נערך ביום 16.11.09 - ת/2.

בסעיף 2 למזכר מציין השוטר לאמור:

"במקום היו שלושה שוטרים (בצומת ראול ולנברג - שטרית) בהצבה סטטית שאלתי אותם באם אישרו לכלי רכב לחנות במדרה, מסרו בלאו במיידי". (הדגשה במקור –א.ז).

תמוהה הדבר שהשוטר שכנראה התבקש להגיב על ערעור הנאשם לדוח ועשה לצורך כך בירור (שורות 1, 2 בעמ' 11 לפרוטוקול) לא ציין את שמות השוטרים אשר לדבריו הכחישו כי התירו לנאשם לחנות על המדרכה.

3.לגירסת הנאשם לאחר חיפוש ארוך אחר חניה ראה מקום חניה על המדרכה סמוך לצומת פנחס רוזן - ראול ולנברג, אשר התיר לו לחנות ובלבד שאחרי המשחק יפנה את המקום. לדבריו לא עלה בדימיונו לקחת את פרטי השוטר. (שורות 25 – 30 עמ' 11 לפרוטוקול).