מדינת ישראל נ' קריספין(אסיר)

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש לבית משפט זה כתב אישום ובצדו בקשה למעצר עד תום ההליכים בו יוחסו לו עבירות שעניינן התפרצות לבית מגורים, גניבה והפרת הוראה חוקית.

עפ"י הנטען, ביום 24/07/11, ביצע המשיב את העבירות כאמור, שעה שהוא משוחרר בתנאים מגבילים ובמסגרת זו עשה כדי להפר גם הפרת הוראה חוקית שניתנה כדין מאת בית משפט כמפורט בעובדות כתב האישום.

2.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. יחד עם זאת, חלק בדבר דיותן ועוצמתן של אלה.

3.בדיון אשר התקיים בפניי שמעתי את טענות הצדדים אשר טענו זה מכאן וזה מכאן שעה שלטענת המבקשת היא אוחזת בתשתית ראייתית לכאוריות ראויה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב.

4.משכך, הרי שנוכח עמדות הצדדים והמחלוקות הניטשות ביניהם ביחס לתשתית הראייתית הלכאורית, נזקקת אני לבחינת תשתית זו ביחס לכל אחת מן העבירות המיוחסות למשיב.

א.באשר לעבירת התפרצות לבית מגורים, הרי שבהקשר זה אוחזת המבקשת בתשתית ראייתית הנסמכת על הודעת הגב' שמחה שמואלי מיום 24/07/11, אשר ממנה עולה כי המשיב נכנס לבית הרלוונטי, כעולה מעמ' 1 להודעתה, שעה שזו פגשה במשיב ואף שאלה אותו במפגיע מה מעשיו בבית, כמפורט בהודעתה כאמור. זאת ועוד, הגב' שמחה שמואלי פירטה כי דלת הבית הייתה סגורה, אך לא נעולה. באשר לשאלה האם נגנב רכוש מה מן הבית, מסרה גב' שמואלי ראשית כי המשיב לא אחז דבר בידו וכי מהבית, ככל הידוע לה, לא נגנב דבר. יחד עם זאת הגב' שמואלי פירטה כי תיקה האישי של אמה של הגב' שמואלי הוזז ממקומו, כפי שמפורט בהודעתה, שעה שהתיק נמצא ליד דלת הבית מונח על הרצפה, פתוח ורואים כי חיטטו בו, בניגוד למצב התיק על דרך הכלל.

ר' בהקשר זה גם הודעת הגב' ברכה רחל שמואלי מיום 24/07/11 אשר מסרה כי כאשר ישנה בבית תיקה האישי היה בסמוך אליה. הגב' ברכה לא הבחינה במשיב בבית כי ישנה, אלא כאשר בתה שמחה הגיעה להעירה, הבחינה כי התיק האישי שלה נמצא בסלון הבית, שם לא היה מלכתחילה.

הגב' ברכה מפרטת עוד ברחל בתך הקטנה כי היא הניחה את תיקה ליד המיטה והבחינה בו כשהוא ליד דלת הבית.

כך הגב' שמואלי שללה כי מדובר במשיב אשר היה מגיע אליה הביתה בשעה 06:00 בבוקר ומעשן יחד עמה סיגריות, אך אישרה כי המשיב נהג לבוא אליה ולבקש סיגריות ולעשן אותן, אך לא בביתה. הגב' ברכה פירטה עוד כי המשיב נהג להיכנס אליהם באופן חופשי הביתה, פותח את דלת הבית ונכנס לביתה, לפחות פעם או פעמיים ביום. כך שללה הגב' ברכה כי מתיקה ניטל דבר מה ור' בעניין זה עמ' 2 להודעתה.

ר' בעניין זה גם הודעת נחמן שמואלי מיום 25/07/11, אולם אין בהודעתו כדי לקשור באופן ישיר את המשיב למיוחס לו, אלא מהודעתו עולה כי הוא חזר לביתו מעבודתו בשעה 06:00 לערך והבחין במשיב כשהוא בביתם.

המשיב נחקר אף הוא באשר לחשדות המיוחסים לו ור' בהקשר זה הודעתו מיום 24/07/11, שעה 17:12. כן הודעתו מיום 24/07/11, שעה 19:10 וכן ר' הודעתו מיום 26/07/11.

המשיב שלל את המיוחס לו וטען כי מדובר באי הבנה וכי מדובר בשכנים להם יחסי שכנות טובים, שעה שעל דרך הכלל השכנים נוהגים להיכנס אליהם והוא נוהג להיכנס לשכנים, כמפורט בהודעה שם. עוד פירט המשיב כי לעת הרלוונטית אביו, כמצוות בית המשפט, יצא לשביל הבית וכי המשיב נכנס לזמן קצר לבית השכנים כדי ליטול סיגריה ויצא חזרה לאביו.

המשיב שלל עוד כי הוא נכנס כדי להתפרץ או לגנוב ומסר כי איש לא פתח לו את דלת הבית, אלא נכנס לבית שכן היה רגיל לעשות כן. במסגרת הפרשה דנן נחקרה גם אמו של המשיב. יחד עם זאת יוער כי בהתאם לפקודת הראיות, הרי שעסקינן באמו של המשיב ומשכך עדותה של זו אינה קבילה כנגד המשיב שעה שזה בנה.

ב.מהאמור לעיל עולה כי באשר לעבירת התפרצות לבית מגורים יש בנמצא תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב שכן בהתאם לפסיקה הנוהגת, מקום בו דלת הבית הייתה סגורה (גם לגרסת המשיב, כך הם פני הדברים) ושונה מנעולה והמשיב עשה כדי לפתוח את דלת הבית ולהיכנס לתוכו, הרי שבכך יש כדי לגבש את יסודות עבירת ההתפרצות שכן אין רבותא אם מדובר בדלת נעולה או סגורה, מקום בו כניסת המשיב לבית הייתה ללא רשות.

בהקשר זה, ר' הודעת ברכה שמואלי, הודעת שמחה שמואלי ואף גרסת המשיב עצמו.

ג.באשר לעבירת הגניבה, מסכימה אני עם ב"כ המשיב, כי ישנה בעיה בדיות ובעוצמת הראיות, מקום בו לגרסת משפחת שמואלי לא נגנב דבר, המשיב אף לא אחז בידו דבר כלשהו וכן גם אם תיקה האישי של הגב' ברכה הוסט ממקום מסוים בסמוך לדלת, הרי שעדיין אין בכך כדי לגבש ברמה הנדרשת ובעוצמת הראיות הראויה כי גובשה בעניינו של המשיב הכוונה המיוחדת לבצע עבירת גניבה, מקום בו הלכה למעשה לא נגנב דבר. מעבר לכך יוער כי יכול ובהקשר זה משתכללת עבירת ניסיון לגניבה, אולם בשים לב לאדנים שפירטתי לעיל, דיות הראיות ועוצמתן ביחס לעבירה זו אינן מן הגבוהות. באשר לעבירת הפרת הוראה חוקית, הרי שאכן מחומר הראיות עולה, כי אביו של המשיב לא היה בצמוד לו, כפי החלטת בית המשפט בעת שחרורו. אכן גרסת המשיב היא כי אביו עמד במקום סמוך בשביל הבית והמשיב נכנס לבית משפחת שמואלי ליטול סיגריות. בהקשר זה אעיר כי הלכה למעשה, כעולה מחומר הראיות, אביו של המשיב לא היה בסמוך אליו. משכך, הרי שיש בכך כדי לסטות מהחלטת השחרור שניתנה בעניינו של המשיב. יכול ומקום הימצאו של האב יכול להשתכלל בסופו של יום בהמשכם של ההליכים ביחס לחומרת העבירה ועוצמתה, אולם לא בעצם גיבוש יסודות העבירה.

משכך, באנו לכלל מסקנה כי המבקשת אוחזת בתשתית ראייתית לכאורית ראויה ביחס לעבירת התפרצות לבית מגורים וביחס לעבירת הפרת הוראה חוקית. שונה עוצמת הראיות ביחס לעבירת הגניבה בשים לב למארג הראייתי ובשים לב לעובדה כי עסקינן בעבירה של כוונה מיוחדת אשר אין בנמצא תשתית ראייתית לכאורית בעוצמה המספקת להוכחתה כאמור וכמפורט לעיל.

5.באשר לעילת מעצר, ב"כ המשיב הסכים כי באם בית המשפט יגיע למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, כי אז קמה בעניינו של המשיב עילת מעצר, בוודאי ככל שהדבר מתייחס לעבירת הפרה הוראה חוקית והעילה הקמה בשלה. לדידי, מקום בו באתי לכלל מסקנה כי יש בנמצא תשתית ראייתית לכאורית להוכחת גם עבירת ההתפרצות לבית מגורים המיוחסת למשיב, ובשים לב לעובדה כי אך ביום 12/04/11 הורשע המשיב בביצוען של עבירות רכוש ועבירות מרמה, כעולה מכתב האישום המתוקן שהוגשה בעניינו נשוא ת"פ 45384-10-10 של בית משפט השלום בנצרת, באתי לכלל מסקנה כי בעניינו של המשיב קמה גם עילת מעצר שעניינה מסוכנות לרכוש הציבור ולשלומו.