מדינת ישראל נ' קריטי(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד גלר

הנאשם - הובא ע"י שב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד פיינבלט

הכרעת דין

כתב האישום

1.בכתב האישום נטען כי הנאשם הינו בנה של רחל קריטי, ילידת שנת 1936, והתגורר יחד איתה. נטען כי במספר הזדמנויות, עובר לתאריך 25/7/2011, הנאשם היה תחת השפעת משקאות משכרים, ואמר לאמו שיהרוג אותה ויהרוג את כולם.

כיומיים עובר ליום 25/7/2011, הנאשם צעק על אמו בבית, ואחז בזרועה השמאלית בחוזקה, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, וכתוצאה מכך, נגרם לה סימן כחול בזרוע שמאל.

לפיכך, יוחסו לנאשם עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

תשובת הנאשם לכתב האישום

2.בעת המענה לכתב האישום, הנאשם כפר בכך שהיה תחת השפעת משקאות משכרים, כפר באיומים וכפר בתקיפה. הנאשם טען כי אם נגרמה לאימו חבלה, היא לא נגרמה כתוצאה ממעשיו.

פירוט וניתוח העדויות

3.אפרט להלן את העדויות שנשמעו מטעם מהצדדים, אתייחס למהימנותן של העדויות וכן לטענות שנטענו על ידי ב"כ הצדדים לגבי העדויות.

עדויות עדי התביעה

4.מטעם התביעה העידו שלושה עדים: אימו של הנאשם, אחיו של הנאשם - מאיר קריטי, ורס"ר אורן זלוטין (להלן: "השוטר"), וכן הוגשה הודעת הנאשם במשטרה.

5.אמו של הנאשם - העידה כי הנאשם התגורר איתה, וכי היא דאגה לכל צרכיו - מזון, כביסה וכד'. האם העידה כי הנאשם היה שותה מידי יום וודקה, וכאשר היה שתוי, הוא היה יוצא מדעתו, משתולל וצועק, מאיים כי יהרוג אותה ואת כולם, ודורש ממנה לתת לו כסף, עד כדי כך שהיא דאגה לכך שהוא לא יצא מהבית.

אמו של הנאשם העידה כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, הנאשם צעק עליה, רצה שהיא תיתן לו כסף, תפס בזרועה ומשך אותה, וכתוצאה מכך, נגרם לה סימן כחול ביד וכאבים, היא פנתה לקבלת טיפול רפואי וקיבלה משככי כאבים.

השוטרת ריטה הרמתי גבתה את עדות אמו של הנאשם, נמנתה בין עדי התביעה, אך ההגנה ויתרה על הזמנתה לחקירה. לא היה חולק בין הצדדים כי בעת גביית עדות האם, היא הראתה לשוטרת סימן כחול על ידה, והדבר תועד במהלך גביית העדות.

אמו של הנאשם היא אישה קשישה, בת 76 שנים, ונראית מבוגרת מגילה, נמוכה, רזה ושברירית, ושפתה דלה ביותר. מצב רוחה של האם בעת מסירת עדותה בבית המשפט נראה ירוד, וכמו כן, באותו יום בו התייצבה למסור את עדותה היא נפלה ונחבלה, ולכן סבלה מכאבים.

ההגנה חקרה את האם חקירה נגדית קצרה בלבד, והפסיקה את החקירה ביוזמתה לאחר מספר שאלות, כפי שיתואר - האם נשאלה בחקירתה הנגדית האם נכון שאחיו של הנאשם ישב לידה בעת שנגבתה עדותה במשטרה, והשיבה בחיוב. ב"כ המאשימה טען כי זוהי הטעיה, ואמר כי "במצב ששרויה בו האם כעת נראה כי כל מה שינסו להכניס לפיה יתקבל". לאחר שנאמרו דברים אלו על ידי ב"כ המאשימה, החליט ב"כ הנאשם להפסיק את חקירת האם.