מדינת ישראל נ' קרול

הכרעת דין

1.בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בפנינו כתב אישום בו מיוחסות לנאשם עבירות של העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, עבירה על סעיף 2(א)(2) ו – 1יג לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (שייקרא להלן "חוק העובדים הזרים").

לנאשם נמסרה הודעה לתשלום קנס מינהלי, לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ולפי תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992.

הנאשם לא שילם את הקנס המנהלי, אלא ביקש להישפט, ולפיכך הוגש כתב האישום.

2.על פי כתב האישום, הנאשם העסיק ביום 25/06/08, את העובדים ששמם MALAI NATAWUT ו – CHARI PHTHA (להלן: "העובדים") אשר לא היו באותה עת תושבי ישראל או אזרחי ישראל, וזאת וזאת שלא על פי היתר בהתאם להוראות החוק.

הלכה למעשה נטען, כי בעוד שהיה היתר להעסקת העובדים בחקלאות, נראו הם בסככה ששימשה כמסגריה כשהם עובדים על מכונת קידוח חורים לפאטות של ברזל ואלומיניום (להלן:"האירוע").

3.הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, ונוכח כפירת הנאשם - נקבע התיק להוכחות, בפני.

4.בסעיפים 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, נקבע כי העבדה שלא כדין משמעה מי שעשה אחד מאלה:

"2. (א) מעביד שעשה אחד מאלה –

(1)העביד עובר זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו;

(2)העביד עובר זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה."

סעיף 1 יג קובע כדלקמן:

"1 יג.(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר;

(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשכר ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2 (ג) בחוק הכניסה לישראל. ".

בענייננו, הנאשם טען כי העובדים מעולם לא הועסקו בכל עבודה שהיא שאיננה בחקלאות, ובודאי שלא במסגריה, ועל כן העסקתם הייתה בהתאם להיתר שניתן כדין.

5.שמעתי את עדותם של שני עדים מטעם המאשימה, ושל הנאשם עצמו.

עדי המאשימה, מפקחים מטעם משרד התמ"ת ה"ה שלמה מנחם ויצחק ברבי, ידעו לספר כי ביום האירוע ערכו ביקורת במשקו של הנאשם, שאין חולק שכולל בעיקר רפת ודיר, וראו את העובדים עוסקים בקידוח בברזל.

באחד מהמפקחים, מר ברבי, אף צילם מספר תמונות, אשר ניתן לראות בהן סככה, ובאחת מהן את העובדים.