מדינת ישראל נ' קרווני

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד ב-24 שעות.

יצוין, כי קודם הגשת הבקשה הנוכחית – היתה מצויה בפניי בקשה קודמת של המשטרה להארכת מעצרו של החשוד ב-5 שעות נוספות לצורך השלמת טיפול התביעות בהגשת כתב אישום ובקשה למעצר החשוד עד תום ההליכים.

משלא הספיקו בתביעות לעריכת הנ"ל – הוגשה בקשה ובצידה הצהרת התובע במ/1, שעניינה כוונת המשטרה להגיש את כתב האישום והבקשה למעצרו עד תום ההליכים של החשוד.

2.יצוין, כי בהמשך להחלטתי מיום 22/4/12, הארכתי את מעצרו של החשוד עד היום בשעה 10:00.

מאז מועד זה התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופטת ברנט ביום 23/4/12, וערר החשוד נדחה.

3.בסמוך לשעה 10:00 הוכנס החשוד לאולמי, בעת שהתקיימו בו דיונים אחרים נוספים.

נציג המשטרה ציין כי נדרש לפרק זמן קצר (עד 11:30) לעריכת כתב האישום והבקשה למעצרו של החשוד – אך מחמת הדיונים האחרים שהתקיימו באולמי, בצל העובדה כי מעצרו של החשוד הוארך עד השעה 10:00 – הוריתי למשטרה לסיים את כל שהיא נדרשת לו עד השעה 10:30.

ב"כ החשוד היתה נוכחת באולם בעת הבאת הנתונים בפניי כנ"ל.

בשעה 10:30 הובא לידיעתי כי טרם היה סיפק בידי המשטרה לערוך את המסמכים הנדרשים, ובצד זאת נדרשת חקירה קצרה של החשוד ("לצורך הטחת עובדות בפניו") – ובעוד מתקיים דיון אחר בפניי, ובנוכחות ב"כ החשוד – הוריתי על הבאת החשוד תוך פרק זמן קצר לדיון, תוך שניתן פרק זמן קצר למשטרה להשלים חקירתה כמבוקש.

הדיון החל בסופו של דבר בשעה 11:00 – כאשר המשטרה ציינה בפניי כי חקירת החשוד עוכבה, בין היתר בשל סירוב באת כוחו לאפשר את הבאתו לחקירה בתחנת המשטרה, דבר שהביא לשיהוי בחקירתו, שבוצעה בסופו של דבר בניידת המשטרה בסמוך לאולם בית המשפט.

4.בהמשך למפורט בסעיף 3 – ציינה ב"כ החשוד כי מעצרו של החשוד אינו חוקי לאחר השעה 10:00, ועתרה לשחרורו.

ב"כ המבקשת ציין את השתלשלות האירועים, בצד הפנייתו למסוכנותו המשמעותית של החשוד, כעולה מהמיוחס לו וכעולה מהתייחסותו לגורמי המשטרה שחקרו אותו.

5.אין מחלוקת כי הדיון החל בשעה 11:00, לאחר שמעצרו של החשוד הוארך עד השעה 10:00.

בצד זאת, אין להתעלם מהעובדה כי באולמי התקיימו דיונים אחרים, כי החשוד הובא טרם תום מעצרו לאולם בית המשפט, וכי חקירתו עוכבה בין היתר בשל מחלוקת בין גורמי החקירה לבאת כוחו.

גם אם ייאמר (ואינני סבורה כך), כי המשטרה לקתה בהתנהלותה, אם כי יכלה למצות את החקירה או את ניסיונה לעריכת הבקשה למעצרו של החשוד וכתב האישום בצידה טרם השעה 10:00 – אני סבורה כי מכלול הנסיבות אינו מצדיק את שחרורו של החשוד ממעצרו.

פסיקת בתי המשפט (ר' הלכת ג'נאח) קובעת כי גם אם חלף זמן העיכוב/מעצר של חשוד, חובה על בית המשפט להידרש לבקשה שבפניו תוך שמכלול הנסיבות והשיקולים נשקלים על ידו, לבד מהטענה הנטענת בדבר אי חוקיות המעצר.

בענייננו, חלף זמן קצר עד קיום הדיון, בנסיבות שפורטו בסעיף 3 כנ"ל להחלטתי – ועוד אין להתעלם ממסוכנותו המשמעותית של החשוד, כעולה מביצוע העבירות בגינן נעצר וכפי שפורט אף בהחלטתה של כב' השופטת ברנט מיום 23/4/12, כאשר קובעת:

"לאחר עיון בחומר החקירה, סבורני כי בחלק מן המסרונים... וכי 46 שיחות טלפון אל המתלוננת במהלך שעות ספורות, מעידות על אובססיביות.

לא ברור לי אם ניתן לאיין מסוכנותו הלכאורית של העורר בדרך של חלופת מעצר, ברם ברור לי כי קיימות לפחות שתי פעולות חקירה אשר ניתנות לשיבוש והמצדיקות המשך מעצרו של העורר...