מדינת ישראל נ' קרה

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר (ע"י כב' השופט מלמד) ביום 14.7.13.

2.מעיון בכתב האישום, עולה כי המבקש נהג רכב משא אחוד בצומת הרחובות קיבוץ גלויות-חיל השריון בתל אביב, ביום 5.3.13, שעה 11:19, במהירות של 81 קמ"ש במקום 50 קמ"ש.

משכך, יוחסה לו עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה (הזמנה לדין).

3.למקרא פרוטוקול הדיון (הידני) ופסק הדין, שניתן ביום 14.7.13, ע"י כב' השופט מלמד, עולה כי למבקש 13 הרשעות קודמות וקיימת לחובתו פסילה על תנאי להפעלה בת 3 חודשים. כב' השופט מלמד גזר את דינו של המבקש לקנס בסך 1000 ₪, 3 חודשי פסילה בפועל ופסילה בת 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים.

4.מעיון בתיק הסרוק בנט קיים אישור מסירה כדין (לא נדרש) מיום 22.4.13, דהיינו ממועד זה ועד לדיון (14.7.13) עברו חלפו להם יותר מ- 15 ימים כפי שמורנו תקנה 44א לתקנות סד"פ (חזקת המסירה).

5.המבקש הגיש בקשתו לביטול פסק הדין אך ביום 12.12.13 (!!!) מבלי שמצאתי בבקשה טעם מוצדק לאי ההתייצבות לדיון.

ב"כ המבקש טוען בבקשתו כי ביום העבירה הרכב לא היה ברשותו של המבקש אלא ברשותה של גברת אחרת (ר.ג). לבקשה צורף תצהיר מצד גב' ר.ג, שאינו נושא תאריך.

בהתאם לתצהיר מצהירה גב' ר.ג. כי בתאריך 5.3.13 הרכב היה ברשותה ועל כן הדו"ח שייך לה.

6.ב"כ המבקש, מבקש לבטל את פסק הדין לאור האמור ולמעשה להסב את כתב האישום ע"ש המצהירה, כאשר לא תיטען מצדו כל טענת התיישנות.

7.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה (בתגובתה בכתב) כי לא ניתנה סיבה מניחה את הדעת לאי ההתייצבות לדיון "ונאשם אינו יכול לשחרר עצמו מהתייצבות בטרם נערכה הסבה כדין. לא נגרם כל עיוות דין לנאשם וגם הענישה סבירה ביותר נוכח סעיף האישום".

8.בשים לב להלכה הפסוקה בעניין רע"פ 4549/02 סוראיה אטליה ולהוראות הדין, לא מצאתי בבקשה טעם מוצדק לאי ההתייצבות וכן לא נימוק אחר שמקים עיוות דין במקרה שלפני. המבקש זומן כדין ולא דרש את דבר הדואר, משכך נשפט כדין, בשים לב לתקנה 44א לתקנות סד"פ.

כעבור חמישה חודשים פנה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו בטענה כי נהגת אחרת (ביום העבירה) החזיקה ברכבו וצירף תצהיר של אותה נהגת. התצהיר הינו לאקוני מאוד, ואינו נושא תאריך, ולמעט המילים שהדו"ח שייך לאותה הגברת, לא ברורות הנסיבות של העברת החזקה באותו רכב משא אחוד, דווקא ביום העבירה, ואם הדו"ח שייך לה האם הינה נוטלת אחריות על אופן הנהיגה.

לבקשת המבקש לא צורף תצהיר מאת המבקש עצמו (!)

9.ככלל, יש לבחון בזהירות תצהירי הסבה, במיוחד בשים לב לחלוף הזמן, שאין על גבי התצהיר מועד עריכתו ונסיבות (מעבר לנתונים לאקוניים).

ראו בהקשר לתצהירי הסבה את פסק דינה של כב' המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, מ"ח 3975/13 אלדן נ' מדינת ישראל, מיום 29.10.13 (בעיקר פסקה 13).

10.מכלל הטעמים לעיל – הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: