מדינת ישראל נ' קניבי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של כניסה לישראל ושהייה שלא כדין , לפי ס' 12 (1)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין וכן עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בתאריך 31.07.10, לפנות בוקר, הגיע הנאשם לביתה של ספא ניקולא (להלן: "ספא"), בת זוגו לשעבר של אחיו, דפק בחוזקה על דלת הכניסה ודרש להיכנס לבית. לאחר שמשפחתה הזעיקה משטרה, הגיעו למקום השוטרים ארז רוזן (להלן:"השוטר ארז") וסעיד עבדאללה (להלן:"השוטר סעיד"). מאחר שהיה חשד לביצוע עבירות ולאחר שהתברר להם כי הנאשם הינו תושב הרשות הפלשתינית, אשר אין לו אישור או היתר כדין לשהות בישראל, הודיעו לו על מעצרו והובילו אותו לתחנה בניידת, כאשר במהלך הנסיעה, איים הנאשם על השוטר סעיד באומרו כי ירצח אותו. בהגיעם לתחנת נצרת, השוטר ארז אזק את הנאשם בידיו והובילו לתחנה ובאותו מעמד, חבט הנאשם בידיו האזוקות בגופו של השוטר סעיד ופגע במרפק יד ימינו. לאחר שהוכנס לתחנה, החל לחבוט ראשו בקיר, תוך שהוא מודיע לשוטרים כי יתלונן נגדם במח"ש כאילו הם גרמו לחבלות וכן איים על השוטר רמי סרור באומרו: "אני אזיין את אמא שלך ואת האחיות שלך" ולאחר מכן אמר כי ירצח את בני משפחתו. הנאשם אף סרב לשבת על הכסא לצורך חקירתו וקרא לשוטר סלים טראבשה "מניאק בן זונה". בעת ההמתנה לחקירה, תקף הנאשם את השוטר יורם מסילתי ששמר עליו, בכך שהכה בפניו באמצעות ידיו האזוקות.

טענות הצדדים:

הצדדים הגיעו להסדר טיעון ולפיו המאשימה תבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 14 חודשים בסך הכול מיום מעצרו, כולל הפעלתם של שני מאסרים מותנים של 6 חודשים ו-5 חודשים.

לטענת ב"כ התביעה, הנאשם התנהג באופן בוטה כלפי שוטרים ועובדי ציבור וכבר נפסק כי יש לייחס חומרה מיוחדת לעבירות האלימות המבוצעות כלפי שוטרים ולא בכדי המחוקק קבע עונש מאסר מזערי לצידן של עבירת הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. מעיון בגליון הרשעותיו הפליליות עולה כי הנאשם נוקט באלימות כלפי שוטרים ועובדי ציבור ומכשיל את פעולתם של רשויות אכיפת החוק כדבר שבשגרה. מאסרים בפועל שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעוהו מלשוב ולהתנהג באלימות שלוחת רסן כלפי שוטרים. ב"כ התביעה ציינה כי הסכמתה להפעלתו בחופף של המאסר המותנה בגין כניסה לישראל שלא כדין נבעה מהעובדה כי הנאשם נעצר בעבר, הוגש נגדו כתב אישום וחרף העובדה כי שהה גם אז בישראל שלא כדין, רשויות התביעה בזמנו לא ראו לנכון לייחס לו אותה עבירה ומאחר והוא נמצא בהליכי איחוד משפחות הסכימה התביעה להפעלת התנאי בחופף.

באשר לשאר העונשים, התביעה בקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי מרתיע על עבירת אלימות ועבירות נגד שוטרים ועובדי ציבור. כמו כן, בקשה להורות על חילוט ערבויות שהוטלו במסגרת גזרי הדין שהוגשו לבית המשפט.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם יליד 1976, בעל תואר שני במחשבים ואלקטרוניקה , עד שנעצר למד בבית ברל באופן סדיר טכנאות תקשורת, נמצא בהליך של איחוד משפחות, הוא ואשתו היו בטיפולי פוריות שנקטעו בעקבות מעצרו. הנאשם עצור יותר משבעה חודשים, העבירות בוצעו בעת שהיה הנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול, הנאשם אינו אלכוהוליסט אולם הוא נוהג לשתות אלכוהול בסופי שבוע. לגבי האירוע הוגשה תלונה במח"ש, הנאשם נחבל בעצמו, הובא לבית חולים ועבר בדיקת ראש. לדברי ב"כ הנאשם, האירוע המרכזי, בעקבותיו הוזמנה המשטרה, נמחק מכתב האישום, הנאשם הודה. הסנגורית ביקשה לכבד את ההסדר, אולם לא להטיל על הנאשם את הרף המקסימאלי שביקשה התביעה ולהסתפק בעונש שאינו עולה בהרבה על המאסר על תנאי של 6 חודשים.

דיון:

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם כלפי שוטרים אשר ביקשו לבצע תפקידם על פי דין.

תהא סערת הרגשות אליה נקלע הנאשם אשר תהא, איני יכול לקבל ניסיונותיו, החוזרים ונשנים, של הנאשם לפתור בעיותיו בדרך של התנהגות פרועה, איומים ותקיפות.

ראה לעניין זה דבריו של כב' המשנה לנשיא (כתוארו דאז) מ' חשין בע"פ 8314/03 רג'אח שיהד בן עווד נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"בית-המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים, ותרומה זו תמצא את ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי-המשפט לגזור על מעשי אלימות שפשו במקומנו כמגיפה. עלינו למוד את הרחמים שבליבנו כמידה הראויה להם, והרי ידענו כי כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן. יצא הקול מבית-המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח".

וכן ראה דבריו של כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 9/08 סעיד חוסרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

על בתי המשפט להעביר לציבור מסר ברור וחד משמעי, במטרה לשרש את התופעה של שימוש באלימות בכלל, והפרעה לשוטרים בפרט ופגיעה בהם, כאשר המטרה היא, למנוע מהם מלמלא תפקידם על פי חוק. עבירות של תקיפת שוטר והכשלתו במילוי תפקידו, גוררות הטלת עונש מאסר מזערי של חודש ושבועיים ימים בהתאמה. המחוקק ראה לנכון להדגיש חומרה יתרה לעבירות אלימות כלפי שוטרים, על כן נקבעו עונשי מאסר מזערי לגביהן.

אזקוף לזכותו את העובדה כי הודה לבסוף בעובדות כתב האישום המתוקן, אולם לא אוכל להתעלם מהעובדה כי אין עליו מורא הדין והדיין ונראה כי אין הוא חושש אף מפני נציגי החוק, הבאים לאוכפו.

זה המקום לציין כי מדובר במי שחוזר ומבצע עבירה של כניסה לישראל, פעם אחר פעם, על-אף עונש מאסר מותנה המרחף מעל ראשו וכן לחובתו הרשעות בעבירות חמורות נוספות. ראה לעניין זה ע"פ (מחוזי ת"א) 70894/01 ראובן סלמון בן רפאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"כל תושב האזור שנכנס ארצה ללא היתר כחוק מהווה סכנה בפוטנציה, ולעולם לא ניתן לדעת מראש אם הדבר לא נבדק מי האדם שאכן מחפש רק את לחמו בישראל ומי בא למטרות אחרות או מנוצל למטרות אחרות.

בתי המשפט בישראל מחמירים בעונשם של כל אלה השוהים בארץ שהות בלתי חוקית, והם נידונים לתקופות מאסר לא קצרות".