מדינת ישראל נ' קליסטורני ואח'

הכרעת דין לנאשם 2

אני מרשיעה את הנאשם על יסוד הודאתו בעיברות של קשירת קשר לעוון, קבלת דבר במרמה ושבועת שקר, כמפורט בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ו' כסלו תש"ע, 23/11/2009 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, סגנית נשיא

גזר דין לנאשם 2

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעיברות של קשירת קשר לעוון, קבלת דבר במרמה ושבועת שקר.

עניינו של כתב האישום בקבלה במרמה של סכומי כסף שעמדו לרשות האשמים כפיקדון חייל משוחרר. הנאשמים בתיק זה, ובהם הנאשם, הגישו תצהירים ולפיהם רכשו ציוד באלפי שקלים אשר נועד, לכאורה, לשמשם בעסק שהצהירו שיפתח וכך קיבלו מן הבנק סכומי כסף גדולים מתוך הפיקדון, אף שלא היו זכאים לך ותוך הסתמכות על המצג הכוזב שהוצג.

העבירות הנעברו בשנת 2003, החקירה במשטרה נפתחה בשנת 2005 וכתב האישום בתיק זה הוגש בשנת 2008.

הנאשם כבן 27 ולחובתו מספר הרשעות קודמות, רובן ככולן בעבירות רכוש. כיום מרצה הוא שני מאסרים בפועל לתקופה מצטברת של 42 חודשים החל מחודש נובמבר אשתקד.

עם זאת, עולה מטעוני הסניגור, כי העבירות בגינן מרצה הוא כיום את המאסר נעברו לא יאוחר משנת 2006. מאידך, בשנה זו הוטל על הנאשם מבחן טהור בגין עבירות רכוש, והנאשם הפר את תנאי צו המבחן, וכאמור, לפני כשנה נדון למאסר של 18 חודשים ומאוחר יותר למאסר מצטבר של 24 חודשים.

הצדדים מבקשים לכבד הסדר טיעון שאליו הגיעו לפיו יגזר עלה נאשם עונש מאסר על תנאי וקנס. התובע מנמק את ההסדר בעיקר בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, ומבקש לגזור על הנאשם עונש זהה לזה שהוטל על הנאשם 3, שחלקו בפרשה דומה. על אף עברו של הנאשם, אין הוא מבקש לגזור עליו עונש חמור יותר.

הסניגור מבקש אף הוא לכבד את ההסדר, אך מבקש להקל על הנאשם בקנס הכספי, שכן אין לו מקורות הכנסה והוא מרצה כעת מאסר ארוך.

הנאשם 3 נדון ביום 29.10.09 למאסר על תנאי של 6 חודשים ולקנס בסך 7,500 ₪, תוך שבגזר הדין ציינתי כי מדובר בעונש קל ביותר, וכי בנסיבות רגילות, ואלמלא הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה היה דינו נגזר למאסר בפועל ממש. עם זאת, התחשבתי בעובדה כי מאז העבירה נשוא תיק זה, לא עבר הנאשם 3 עבירה נוספת. הדברים שונים לגבי נאשם זה.

מדובר בעיברות חמורות שיש בהן כדי לגרום נזק לציבור. המדינה מעמידה לרשות חיילים משוחררים כספים רבים שנועדו לסייע להם בתחילת דרכם האזרחית והוצאת הכספים במרמה, שלא למטרה לשמה הועמדו לרשותם הכספים, אינה שונה מגניבה פשוטה של כספים. מדובר בסכומים גדולים יחסית, במיוחד בהתחשב בעובדה שהסכומים המצויינים בכתב האישום הם סכומי קרן, שהיו נכונים לשנת 2003, וטרם הוחזרו עד היום וממילא אילו נתבע הנאשם להשיבם, מדובר היה בעשרות אלפי שקלים.

עם זאת, החלטתי לגבי הנאשם 1 ו- 3, וכך מחליטה אני גם לגבי נאשם זה, לכבד את הסדר הטיעון, תוך שעל הקנס הכספי לבטא את חומרת המעשים.

התובע מסכים שלא לגזור על הנאשם עונש חומר מזה שהוטל על הנאשם 3, על אף שכאמור מצבו חמור יותר, אך מאידך, אינני רואה סיבה להקל על הנאשם לעומתו רק משום שהוא אסיר, בנסיבות שאותן הביא על עצמו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

1.מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירה לפי סימנים א' – ו' לפרק יא' לחוק העונשין.

2.קנס בסך 7,500 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.1.10. במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן והודעה היום ו' כסלו תש"ע, 23/11/2009 במעמד הנוכחים.