מדינת ישראל נ' קלימנקו(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

בדיון שנערך בענינו של המשיב ביום 08/02/10 קבע בית המשפט קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והורה על תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר אמור היה לבחון המסוכנות הנשקפת מפני המשיב כמו גם טיבן של חלופות מעצר בעניינו ויכולתן לעיין את המסוכנות.

לתיק בית המשפט התקבל ביום 01/03/10 תסקיר המבוסס על שיחה עם המשיב, עם המתלוננת, ועם הוריו של המשיב שהוצעו כמפקחים.

שירות המבחן מציין בתסקירו כי המשיב שולל כל בעייתיות בהתנהלותו. שולל קיומה של בעיית אלימות ובעייתיות כלשהי סביב צריכת אלכוהול.

שירות המבחן בבוחנו את החלופה המוצעת, קובע כי התרשם כי מדובר באנשים חיובים ורציניים אשר מבינים מהות הפיקוח אך יחד עם זאת לאור גישתו של המשיב, וחומרת האישומים המיוחסים לו, לא ניתן להעריך את מידת הסיכון שנשקף למתלוננת ולפיכך את אופי ההשגחה לה זקוק. במצב דברים זה התקשה שירות המבחן להמליץ על שחרורו של המשיב.

בדיון שנערך ביום 01/03/10 ביקשה ב"כ המשיב לאפשר קבלת תסקיר משלים אשר אמור היה לבחון אפשרות שילובו של המשיב בקהילה טיפולית סגורה, לגמילה מאלכוהול.

באותו דיון השמיע אף המשיב דבריו לפרוטוקול וביקש מבית המשפט לסייע לו לקבל טיפול בקהילה.

ב"כ המבקשת התנגדה לקבלת תסקיר משלים בענינו של המשיב ועתרה למעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

בהחלטת בית המשפט מאותו יום עולה כי לאחר שבית המשפט שמע טיעוני הצדדים ,ונתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המשיב, ובכללם גילו, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי וכי כעולה מהתסקיר התנהגותו האלימה הינה פרי בעיית השתייה ממנה הוא סובל, סבר כי יש מקום לקבל תסקיר משלים, אשר יבחן את התאמתו של המשיב להליך טיפולי, במסגרת קהילה סגורה.

מתסקיר שהתקבל היום לתיק בית המשפט, לא עולה כל התייחסות לענין בקשת בית המשפט לבחון אפשרות שילובו של המשיב בקהילה טיפולית סגורה, ולמעשה התסקיר לא מחדש דבר וחוזר על התרשמותו כפי שהובאה בתסקירו הראשון. התסקיר קובע כי להערכת קצינת המבחן החלופה המוצעת בדמות הוריו של המשיב תתקשה להשגיח וללווות את המשיב והטלת תפקיד הפיקוח עליהם יהווה מעמסה פיזית ונפשית אשר ספק אם יוכלו לעמוד בה לאורך זמן.

ב"כ המשיב עתרה מלכתחילה להורות על שחרורו של המשיב בחלופה המוצעת למרות באמור בתסקיר שירות המבחן תוך שהיא מדגישה כי המשיב נעדר עבר פלילי וכי מבלי להקל ראש בעבירות, אין מדובר לטעמה בעבירות אלימות מן הרף הגובה וכן העובדה כי שירות המבחן התרשם מההורים כאנשים חיובים ורציניים אשר מבינים מהות הפיקוח וחשיבותו.

לחילופין עתרה ב"כ המשיב לאפשר תסקיר משלים אשר יבחן בזו הפעם את אשר התבקש לבחון מלכתחילה, דהיינו שילובו של המשיב בקהילה סגורה.

ב"כ המבקשת מתנגדת הן לשחרורו של המשיב והן לקבלת תסקיר משלים. לדבריה, תסקירי שירות המבחן בעניינו של המשיב הינם מפורטים וברורים ועולה מהם מפורשות כי החלופה שהוצעה אינה מתאימה וכי קיים קושי להמליץ על שחרור בחלופה זו. מפנה היא לחומרת העבירות המיוחסות למשיב ולמסוכנות הנלמדת מהן.

לאחר שעיינתי בכתב האישום ובבקשה, בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המשיב, בתסקירי שירות המבחן ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להעתר בשלב זה לבקשת ב"כ המשיב ולאפשר שחרור של המשיב בחלופה המוצעת.

ההתרשמות העולה מן החומר שהוצג בפני הינה כי שורש הבעיה אצל המשיב הינה בעיית ההתמכרות לאלכוהול.

גם מדברי המתלוננת לשירות המבחן עולה כי כאשר המשיב מצוי תחת השפעת אלכוהול נוהג הוא באלימות. עוד מסרה המתלוננת כי חוששת היא ממצב בו המשיב שרוי בגילופין שאז התנהגותו אינה צפויה.

משכך הרי שבהעדר טיפול אינטנסיבי נדמה כי לא ניתן יהיה להפחית את המסוכנות הנשקפת מפני המשיב, על דרך שחרורו בחלופה ביתית בלבד. מה גם שהחלופה הביתית שהוצעה, אינה מניחה את הדעת באופן הרמטי, הכל כמפורט בתסקיר שירות המבחן.

אשר על כן אינני מורה על שחרורו של המשיב בשלב זה ונעתרת אני לבקשה לקבלת תסקיר מעצר משלים בעניינו אשר יבחן אפשרות שילובו בקהילה טיפולית סגורה.