מדינת ישראל נ' קלופמן

החלטה

לפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרימת נזק, נהיגה רשלנית ואי ציות לתמרור 301. הנאשם כפר בכתב האישום, החלו להישמע ראיות והדיון נקבע להמשך ישיבת הוכחות.

לטענת הנאשם יש לבטל את כתב האישום שכן הגשתו פוגעת פגיעה מהותית בעקרונות צדק והגינות. הנאשם מפרט בבקשה כי נפגעה זכותו להתגונן וכי הסעד היחידי הינו ביטול כתב האישום.

סעיף 149(10) לחסד"פ מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול כתב אישום כאשר " הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ".

מטרת ה"הגנה מן הצדק", הינה הגנה על זכויות הנאשם, הרתעת הרשות מפני שימוש לרעה בסמכויותיה ושמירה על אמון הציבור בבתי המשפט וזאת במקרה בו עצם ניהול ההליך נגד הנאשם הנו כה מקומם ושערורייתי, עד כי הוא גובר על האינטרס הציבורי בניהולו (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776). יחד עם זאת, ביטול אישום מפאת טענת "הגנה מן הצדק" נעשה במקרים חריגים ביותר ולאחר יישום המבחן כדלקמן: ראשית, יש לעמוד על הפגמים שנפלו בהליך בעניינו של הנאשם ועל חומרתם. שנית, יש לבחון האם בניהול ההליך, חרף הפגמים, ישנה "פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות". שלישית, יש לבחון האם ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מידתיים יותר מביטול האישום כנגד הנאשם. (ר' הלכת בורוביץ).

טענה בדבר הגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים נדירים ביותר, כאשר ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, ולא כדבר שבשגרה. ביטול הליך מטעמי הגנה מן הצדק הינו צעד קיצוני שביהמ"ש נוהג בו במשורה.

"לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר." (ע"פ 4855/02 מ.י. נ' בורוביץ)

לאחר שבחנתי את טיעוניו של הנאשם המפורטים בבקשה, לא מצאתי כי יש בהם כדי להביא לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. אין הטיעונים באים בגדר אותה התנהגות נפסדת ושערורייתית הפוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק שרק היא עשויה להביא לביטול כתב האישום.

כל טיעוניו של הנאשם, מקומם להידון במסגרת ניהול הליך פלילי כאשר כל צד מביא את ראיותיו ולאחר בחינת הראיות ושקילתן מגיע בית המשפט להכרעת דינו.

דו"ח פעולה של שוטר שהגיע למקום התאונה ושהיה חסר בחומר הראיות כאשר עיין הנאשם בחומר הראיות, הושלם על ידי התביעה והועבר לעיונו של הנאשם כחודשיים טרם תחילת דיון ההוכחות. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפגעה הגנתו של הנאשם שכן היה בידו די זמן לבחון את הראיה. השוטר רושם הראיה הוזמן למסור עדותו בבית המשפט לישיבה נדחית.

טענת הנאשם כי השוטר שהגיע למקום הציג בפניו מצג שווא של תאונה קלה טרם לובנה באמצעות חקירת השוטר ועל כן אינה מקימה הגנה מן הצדק. גם במידה שאכן צודק הנאשם בטענתו והשוטר מסר לו כי מדובר בתאונה קלה, איני מוצאת בכך פגיעה כלשהי בניהול הגנתו.

אני גם דוחה את טענת הנאשם כי אי זימון בוחן לזירת התאונה מהווה פגיעה ממשית בהגנתו.

בוחן התאונה שחקר את התיק העיד על הפעולות שביצע בתיק, כולל חקירת המעורבים ועריכת תרשים לאחר שהגיע למקום התאונה. אמנם הבוחן לא הגיע לזירת התאונה מיד לאחר התרחשותה , הואיל ולא כל תאונת דרכים נבדקת על ידי בוחן בשטח, אך התאונה נבחנה על ידיו בשלב מאוחר יותר, כתיק "הצמדה".

טענותיו של הנאשם לעניין מסקנות הבוחן מקומן להיבחן במסגרת שמיעת ראיות וכך גם לעניין טענותיו של הנאשם בדבר תרשימים סותרים ומסמכים סותרים. אלה הן טענות הנוגעות לחומר ראיות בלבד ואינן מקימות הגנה מן הצדק.

נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת הנאשם.

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: