מדינת ישראל נ' קיפניס ואח'

החלטה

 בקשה למעצר של החשוד 1 ולשחרור בתנאים של המשיבים 2-3 ל-5 ימים המייחסת לשלשה חשד בעבירות התפרצות למקום מגורים/ תפילה לביצוע עבירה וקשר לפשע  שהוגשה לפי  סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן:"החוק"). החשוד  1 (אלכסנדר) נעצר ביום 30.5.11  .

באופן קונקרטי המדובר בחשד שביום 20..4.11 ו21.4.11 פרצו בצוותא, לדירה בראשון לציון וגנב רכוש רב שבכללו גם מחשבים ניידים, מצלמות, תכשיטים, וכסף מזומן.

החשוד 2 (לאוניד ) נעצר ביום 31.5.11 לגביו התבקש בהצהרת התובע  להורות על שחרורו בתנאי מעצר בית מלא ובפיקוח בשל העדר עבר פלילי וזאת עד ליום 6.6.11 . החשודה 3( 3 יבגניה נתונה במעצר בית מלא מיום 1.6.11  )

עילות המעצר הנטענות הן:  מסוכנות וחשש מהמלטות.

הוצגה  בפני הצהרת תובע לפיה בכוונתו  להגיש כתב אישום נגד שלשת החשודים בגין  עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבה והתפרצות לבנין ובקשה למעצר עד תום הליכים של החשוד  1 לצד בקשות לשחרור בתנאים לגבי החשודים 2-3. אשר לעילת המעצר נאמר גם כי מדובר בעברה חמורה בחבורה שהיא מתוחכמת ותוך ניצול אמון שניתן

ב"כ המשיב 1 העלה טענות קשות נגד עצם קיומה של הצהרת תובע בנסיבות דנן והעלה טענות שונות  .בלי למצות, לדידו הבסיס הראייתי דל מדי,    אין עילת מעצר כלפי מרשו כי מדובר בעבירת רכוש יחידה  ויש לשחררו לחלופת  מעצר גם לבל יופלה מחשודים אחרים שלגביהם הבקשה היא לשחרור בתנאים.

ב"כ החשודים 2- ו-3 טען לשחרור מוחלט ולחלופין בתנאים  מקלים מהמבוקשים .

 בין היתר נאמר שבעל בית מסר מפתחות לדירתו כדי שישמרו עליה  וכי אין מקום לטענה שאפשרו כניסתם של הפורצים האחרים.לחלופין ביקש לא להיעתר לבקשה למשך חמישה ימים. .

אוסיף שבדיון הובהר דבר הקשר בין החשודים למקום, ובינם לבין עצמם לרקע כמה סוגי ראיות ולא רק מפי עדים והובהרה   המסוכנות הגדולה במיוחד של החשוד 3,  לעומת האחרים גם מהשיקולים הבאים: א. רישומו הפלילי של החשוד ב.  צילומים שבהם הוא עצמו נראה יוצא עם הרכוש שעל פי החשד של המתלונן ג. חלקו בעבירה שנחזה כמרכזי אף הובהר שנגד החשודים 2 ו-3 נאספו ראיות  נוספות בין היתר לרקע קיום צווי תקשורת וגם נגד החשוד 1  .

 דיון והכרעה

בחנתי את הבקשה ואת חומר החקירה,שמעתי הטיעונים ושוכנעתי, שמתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) לחוק, קיימת הצהרת תובע , קיימת עילה למעצר המשיב 1 אך גם לשחרורם בתנאים של המשיבים 2-3 אם כי לא מצאתי לחייב את המבקשת 3  שהייתה משוחררת בימים האחרונים בתנאים שאותם לא הפרה.

ראיות לכאורה

התשתית  להוכחת האשמה עולה בעיקרה מהראיות הבאות :

הודעות המתלונן מר גואטה . ראהגם  הודעה מיום 22.4.11 שעה 01:49 המתייחסת לאנשים שנחזו ביציאה מהלובי ואופן לבושם בעיתוי זה  .

צילום מצלמות אבטחה

הודעת המשיבה 3 מיום 1.6.11 שעה 11:03 המזהה בצילום  את בעלה וחשוד נוסף  .

דוחות איכון ובכללם פלט איכון של הטלפון של חשוד מספר 2 המצביע על מיקומו ביחס למיקום במפה  

עולה "נוכחותם" בסמיכות למקום ביצוע עבירה בסמוך לשעת ביצועה,כשלטובתם נגישות למקום כעולה מדברי ב"כ המשיבים 2-3  וזאת נוכח הסבריהם שלא הבהירו הכיצד הנוכחות מקרית או מזדמנת, להבדיל ממפלילה

הפוטנציאל הראייתי שבחומר הראיות הגולמי מקיים את מבחן ה"סיכוי סביר" כמובנו מפי  הנשיא ברק בבשפ 95 / 8087 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל  פ"ד נ (2) 133, עמוד 147 ((15.4.96)קיים "סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.