מדינת ישראל נ' קורן

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנאשם, בגדרה נתבקש בית המשפט לקבוע כי תקופת הפסילה מנהיגה ברכב ציבורי שנגזרה עליו החלה ביום 18.9.07 (יום מתן גזר הדין).

לאחר עיון בבקשה, בגזר הדין, בהחלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע (מיום 18.9.07), כמו גם בפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהגיש הנאשם על גזר הדין (מיום 23.3.08), ואף מבלי להיזקק לתגובת המאשימה לעניין זה, הגעתי לכלל המסקנה כי דינה להידחות.

ודוק: בסעיף 8(ד) לגזר הדין, נקבע במפורש, ברחל בתך הקטנה, כלהלן: "שלילת רישיון נהיגה ברכב ציבורי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו". אך הנה, לנוכח בקשת בא-כוח הנאשם לעכב ביצוע עונש המאסר, קבע בית המשפט כי ככל שיוגש ערעור לבית המשפט העליון, יעוכב זה עד מתן הכרעה בו. בפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהוגש נקבע, כי הנאשם "יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"ב בניסן התשס"ח (27.4.08), עד השעה 10:00".

למען הסדר הטוב, תגיש אפוא המאשימה הודעה לבית המשפט, עד ליום 1.3.11, במסגרתה יצוין מועד שחרורו של הנאשם ממאסרו. בנסיבות אלו, תחושב אפוא תקופת הפסילה דלעיל החל מאותו מועד.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר א תשע"א, 22 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.