מדינת ישראל נ' קוסייב

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של גניבה ובמסגרת הסדר טיעון דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש הופנתה לשירות מבחן טרם טיעונים לעונש.

במעמד הצגת ההסדר הודיעה התביעה כי עמדתה לעונש הינה מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי כספי למתלוננים.

שירות המבחן סוקר רקעה ונסיבותיה של הנאשמת.

מדובר באשה כבת 43, נשואה ואם ל-3 ילדים בגירים וסבתא לארבעה נכדים.

הנאשמת עבדה כ-5 שנים בבית אבות ככוח עזר ולאחר פיטוריה התפרנסה מקצבת הבטחת הכנסה ובנוסף עבדה באופן זמני במשק בית. בעלה עובד כפועל.

הנאשמת חוותה ארועים קשים ביותר מאז ינקותה וילדותה היתה רצופה סבל וחסכים.

שירות המבחן מתרשם מלקיחת אחריות חלקית, תוך שהנאשמת תארה מצוקה קשה ביותר אשר הביאה אותה למצב בו לא עמדה בפיתוי. הנאשמת מודה שפעלה ללא מחשבה תחילה באשר לפגיעה במתלוננים. היא מביעה חרטה ומצרה וחווה כיום את תוצאות מעשיה אשר מונעים ממנה מלהתקבל למקומות עבודה.

שירות המבחן מתרשם כי המצוקות והחוויות הקשות אותן עברה כל חייה הביאו אותה לכלל המעשים אך כיום מביעה חרטה, מעוניינת לשנות דרכיה, מודעת לחומרת המעשים ולהשלכותיהם.

שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשמת צו מבחן למשך שנה ובכך לסייע לנאשמת בקשייה ולחזק כוחותיה להתמודד במצבי דחק.

הסניגור מפנה לעברה הנקי של הנאשמת, טוען כי המדובר במעידה שלא תחזור על עצמה, מפנה להודיה המיידית עוד בתחנת המשטרה ולהבעת החרטה. עוד מפנה הסניגור לאמור בתסקיר, לרבות החוויות הקשות מעוררות הצמרמורת שחוותה הנאשמת מאז גיל רך כמתואר בתסקיר ולנסיבותיה האישיות הקשות. חרף נסיבות קשות אלה וחרף ההליך המשפטי, הצליחה הנאשמת לאחרונה למצוא עבודה בטיפול בקשישים ואליבא דהגנה, שליחתה למאסר, אם גם בעבודות שרות, תפסיק ותגדע את הרצף התעסוקתי.

בנסיבות המפורטות בתסקיר ובטיעוניו ונוכח העבר הנקי ונוכח המאמצים שעושה הנאשמת להשתלב בשוק העבודה, עותר הסנגור לאמץ את המלצת שרות המבחן, תוך הטלת צו מבחן אשר יהווה עבור הנאשמת תמיכה ויאפשר לה להמשיך ברצף התעסוקתי בו התחילה.

ב"כ המאשימה מפנה לנסיבות לחומרא כמפורט בטיעוניה וטוענת כי לכתחילה הענישה הראויה צריכה היתה לכלול רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח, אך בהתחשב בנסיבות הקשות המפורטות בתסקיר שרות המבחן, עמדת התביעה לענישה הינה מאסר שירוצה בעבודות שרות וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים אשר ניזוקו.

ב"כ המאשימה גם העירה כי אמנם חלף זמן מאז ביצוע העבירה (אפריל 2006), אך הדבר אינו צריך להיזקף לזכותה של הנאשמת וזאת משום שעקב אי התייצבות לדיונים נאלצה התביעה לבקש מחיקת כתב אישום ולחדשו רק לאחר שהנאשמת אותרה.

גם לאחר שאותרה והפקידה כסף ומסרה כתובת מגורים, שוב לא התייצבה לדיונים.

שקלתי נסיבות העניין, טיעוני באי כוח הצדדים והאמור בתסקיר.

אומר תחילה כי נסיבות ביצוע העבירות הינן חמורות.

מדובר במי שהורשתה להיכנס לביתם של אחרים ותוך שהם נותנים בה אמון מלא, הם מפקידים את רכושם בידיה והנאשמת מפרה ביד גסה אמון זה.

פעם אחר פעם ובפרק זמן קצר יחסית, גונבת הנאשמת חפצים יקרים וכסף ממעסיקיה.

במקרה אחד בתאריכים 20.4.06 ו-30.4.06, עת עבדה הנאשמת בעבודות ניקיון בבית מתלוננת במודיעין, גנבה מתוך קופסת תכשיטים שהיתה טמונה במגירה בחדר שינה שרשרת זהב ארוכה, טבעת זהב לה ערך רגשי רב ביותר - (המתלוננת קיבלה אותה במתנה מסבתה כ-57 שנים קודם לכן, מה שמחמיר את עוצמת הפגיעה הרגשית במתלוננת) - וטבעת זהב נוספת ומכרה אותם בסכום של 500 ₪.