מדינת ישראל נ' קוזין(עציר)

הכרעת דין

בשים לב לכלל הנימוקים, ולאמור בתסקיר שירות המבחן, אני מרשיע את הנאשם בארבע עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, ובעבירה של החזקת כלים לצריכה עצמית לפי סעיף 10(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973.

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"א, 15/09/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירת התפרצות למקום מגורים, גניבה והכשלת מעצר, וזאת כמפורט בכתב האישום והכרעת הדין.

בנוסף, צירף הנאשם 4 תיקים נוספים שעניינם החזקת סם מסוכן (בכל המקרים מסוג חשיש) לצריכה עצמית, כאשר באחד המקרים אף הורשע בעבירה של החזקת כלים לצריכה עצמית.

התביעה עותרת להשתת עונש מאסר משמעותי על הנאשם, אשר ייתן ביטוי לחומרה הנודעת והקיימת בעבירת ההתפרצות, בוודאי בנסיבות כאשר למבצע העבירה הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות רכוש.

התובעת התייחסה אף לתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של הנאשם ולנסיבות המנויות בו.

הסנגור עתר להקלה משמעותית בדינו של הנאשם.

הסנגור התייחס לגילו של הנאשם, לנתוניו האישיים הלא פשוטים העולים מתסקיר שירות המבחן וכן לנסיבות ביצוע העבירות השונות.

הוסבר כי עבירת ההתפרצות לא הייתה כזו אשר תוכננה זמן רב מראש, ויש בעובדה כי לא היה איש באותה דירה בעת ההתפרצות כדי להקהות במידת מה מהחומרה הקיימת בעבירה.

ביחס לעבירות הסמים, הסביר הסנגור כי לשיטתו יש מקום לגזור עונש מותנה בלבד ויש להביא במסגרת כלל השיקולים הן את גילו הצעיר של הנאשם, הן את הודאתו, חרטתו, העובדה כי "ניקה שולחן" וחסך בזמן ציבורי יקר. הסנגור אף הגיש אסופת פסיקה והתייחס לרף הענישה בעבירות התפרצות.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו.

אכן, כפי שטענו הצדדים, האירוע החמור בגינו יש להטיל עונש על הנאשם, הינו האירוע נשוא כתב האישום בתיק זה- אירוע ההתפרצות.

על פי כתב האישום, חתך הנאשם את חוטי המצלמה אשר הייתה מותקנת על גג הבניין, טיפס על קיר הבניין ואז נכנס לדירה כדי לבצע גניבה. הנאשם נטל מהדירה מכשיר טלפון וסכין והתנגד למעצרו שעה שנתפס בכף.

נפסק לא אחת, על ידי בית המשפט העליון, כי עבירת ההתפרצות הינה עבירה חמורה אשר אין לראותה כעבירת רכוש בלבד ויש בה משום פוטנציאל להתלקחות אלימה. עבירה זו פוגעת במידה רבה בתחושת הביטחון האישי של הציבור, ועל כן, על הענישה במקרים אלה להיות משמעותית. כנסיבה נוספת לחומרא, יש לראות את עברו הפלילי של הנאשם שחרף גילו הצעיר הספיק לצבור מספר רב של רישומים מבית המשפט לנוער.

לצד האמור לעיל, אין ספק כי קיימים מספר נתונים אשר יש בהם כדי למתן את הענישה אשר תוטל על הנאשם. הנאשם צעיר- כבן 19, זו הפעם הראשונה בה הוא נשפט בבית משפט השלום וזוהי תקופת המעצר הראשונה אותה הוא מרצה. הנאשם הודה, הביע חרטה, פעל באופן אשר מלמד על רצונו "לנקות שולחן" ולפתוח בדרך חדשה.

בנוסף, עיון בתסקיר שירות המבחן, ומבלי לפרט יתר על המידה, מלמד על נסיבות משפחתיות לא פשוטות ותא משפחתי מורכב וסבוך. אין בכך כמובן בכדי להצדיק את העבירות, אך יש במפורט בתסקיר כדי ללמד כיצד מצא עצמו הנאשם במצב הנוכחי.

עיינתי אף בפסקי הדין אותם הציג הסנגור.

לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים שפורטו, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: