מדינת ישראל נ' קוזוקין

גזר דין

העבירות והעבר

הנאשם בן 50, הודה והורשע בנהיגה בשכרות (207 מ"ג במאה מיליליטר דם), בקלות ראש, בזמן שהוא פסול מלנהוג, ללא ביטוח חובה בתוקף, תוך גרימת נזק ושימוש ברכב ללא רשות. האירוע התרחש ביום 6/8/12 שעה 18:30 בתחנת הדלק בנווה יעקב, עת נכנס בנסיעה רצופה לתחנת הדלק, לא שמח מרחק ופגע חזית אחור ברכב שלפניו.

גזר הדין בו נפסל רישיונו של הנאשם ניתן ביום 9.2.11 (נ"ב(ים) 8587-05-10). באותו תיק הורשע הנאשם בשתי עבירות נהיגה בשכרות וגרימת נזק ביום 28/12/09 ונהיגה בשכרות ביום 29/5/10. הנאשם נדון ביום 9/2/11 ל-31 ימי מאסר בפועל, 4 שנות פסילה ומאסר על תנאי בן 7 חודשים למשך 3 שנים, פסילה על תנאי וקנס בסך 2,500 ש"ח. המאסר בר הפעלה במקרה הנוכחי, באשר חלפו שנה ו-3 חודשים לערך מתום ריצוי המאסר ועד המקרה הנוכחי.

הנאשם נוהג משנת 95, לחובתו 7 הרשעות קודמות, בהן כאמור, שתי עבירות של נהיגה בשכרות, האחת מלווה עם תאונת דרכים ותאונת דרכים נוספת ביום 7/8/98 בה הורשע גם על אי מסירת פרטים. מספר העבירות אינו רב, אולם משקלן הסגולי של העבירות הנ"ל גדול ויש בהן כדי להכתיר את הנאשם כבעל עבר תעבורתי מכביד.

לנאשם עבר פלילי הנוגע להתנהגות פרועה במקום ציבורי ואלימות שאף הן, על פי התסקיר נובעות משכרותו. הרשעה אחרונה ב 2008.

הנאשם נמצא במעצר בית חלקי (יוצא לעבודתו בביה"ח הדסה עין כרם וחוזר לביתו). כמו כן הוא פסול מלנהוג מיום 29/11/12 ועד תום ההליכים (ביוזמתו).

חומרת העבירות

ביהמ"ש העליון חזר ועמד על החומרה הרבה שבעבירת נהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה.

כך, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל:

"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו למשל: רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2006); רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2008). כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007): 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'".

ראה גם רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל ורע"פ 5456/11 שנור נ' מדינת ישראל, שם כונתה הנהיגה בשכרות כמכונת מוות נעה וכפצצה מתקתקת העלולה להפיל חללים בציבור המשתמש בדרכים.

חומרת מעשיו של הנאשם מתעצמת לאור העובדה שזוהי הרשעתו השלישית בעבירת שכרות, תוך גרימת תאונת דרכים, אם כי קלה. ואם לא די בכך, הרי שהנאשם הפר באופן בוטה את צו בית המשפט בעודו נוהג בזמן פסילה. במעשה זה הביע זלזול במערכת החוק, זלזול שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. לא מדובר רק באי כיבוד החוק, כי אם בסיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל סביב (ראה רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל).

מתחם הענישה

השוואת גזרי דין לצורך למידת העונש ההולם, היא משימה לא פשוטה בתעבורה, באשר כל נאשם מבצע "תמהיל" שונה של עבירות, ועל זאת יש להוסיף את נסיבותיו האישיות. מהדוגמאות שיפורטו להלן ניתן ללמוד מכוח קל וחומר, כי עבירת שכרות שלישית שנעשית תחת פסילה ותוך גרימת נזק מחייבת עונש מאסר בפועל, ונדמה כי אף הסנגור לא חולק על כך, אלא שלטענתו יש לחרוג ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום. העונש השני בחשיבותו שמושת על נאשמים כדוגמת הנאשם שלפני הוא עונש של פסילת רישיון נהיגה בנוסף לעונשים צופי פני עתיד של פסילה על תנאי ומאסר על תנאי. לגבי הפסילה מדובר בפסילה למשך מספר שנים, חמש שנים ויותר, מצד שני מי שנוהג בזמן פסילה ולא מכבד צו שיפוטי, עונש פסילה נוסף ספק אם יהווה הרתעה לגביו, ועל כן ארחיב בענין עונש המאסר ההולם את העבירות והאם ראוי במקרה זה להאריך תנאי המאסר בן ה-7 חודשים שתלוי ועומד נגדו.

דוגמאות עונשים במקרים דומים

ברע"פ 2238/09 מראד נ' מדינת ישראל כב' השופט ג'ובראן בדחותו את בקשת רשות הערעור מביע את דעתו לפיה נוכח העובדה שזו הפעם השניה שבה נהוג הנאשם בשכרות יש הצדקה "לכל הפחות" לעונש שנגזר עליו – חודשיים מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, 36 ח' פסילה, 7 ח' מאסר ע"ת וקנס בסך 2000 ₪ "ולא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא". (הדגשה שלי-מ.ק.)

בעפ"ת (ים) 2386-03-12 אפגאני נ' מדינת ישראל כב' הש' אמנון כהן אישר מאסר של 5 חודשים (חודש מאסר מאחורי סורג ובריח ו-4 חודשי עבודות שירות) ואף העיר כי העונש קל יחסית. באותו מקרה דובר על שכרות שניה, בזמן פסילה של נהג חדש, כאשר בעברו שכרות ותאונת דרכים.

בעפ"ת(ים) 17265-06-12 שוורצקוף נ' מדינת ישראל כב' הש' אמנון כהן דחה ערעור על הכרעת דין וגזר הדין בו הושתו, בעבירות שכרות שניה 5 חודשי מאסר, אם כי הביע דעתו כי מדובר בעונש לא קל. נזכיר כי דובר בשכרות שניה, שלא נלוותה אליה תאונת דרכים, ואילו במקרה שלפנינו, מדובר בשכרות שלישית ותאונת דרכים שלישית.

בעפ"ת (י-ם) 31041-03-11 אלכסנדר מטבייב נ' מדינת ישראל דחה כב' השופט אמנון כהן את ערעורו של הנאשם לגבי חומרת העונש. הלה הורשע בהכשלת שוטר, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח והושת עליו מאסר לתקופה של 7 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסך 3000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים.