מדינת ישראל נ' קוגן(עציר)

גזר דין

כתב האישום

1.הנאשם הורשע על-פי הודייתו בביצוע עבירות שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בשני אירועים נפרדים.

2.מעובדות האישום הראשון עולה כי ביום 12.3.2013, בסביבות השעה 9:00 בבוקר נכנס הנאשם לסניף בנק הפועלים בכיכר מאירהוף 44 בחיפה, על מנת לשדוד את סניף.

בהמשך לכך הציג הנאשם למ.ח, פקידה בבנק, פתק שהכין מבעוד מועד ובו נרשם: "זה שוד תכינו 13,000 ₪ בלי טעויות בשקית" ודרש ממנה באמצעותו כסף. בנוסף איים הנאשם בעל פה על הפקידה כי לא תזוז.

הפקידה, בפחדה מהנאשם, העבירה לו כ- 6,500 ₪ שהיו בקופת הסניף תוך שהיא מציינת בפניו כי הסכום של 13,000 ₪ אינו מצוי בקופה. הנאשם נטל את הכסף ונמלט עם השלל מהמקום.

3.מעובדות האישום השני עולה כי ביום 21.3.2013 בסמוך לשעה 8:30, נכנס הנאשם לסניף בנק פועלי אגודת ישראל ברחוב ארלוזרוב 13 בחיפה על מנת לשדוד את הסניף.

לצורך ביצוע זממו, הציג הנאשם לש.פ, פקידה בבנק, פתק שהכין מבעוד מועד ובו נרשם " זה שוד תשים 13,000 ₪ בלי טעויות בשקית" ודרש ממנה באמצעותו כסף.

הפקידה, בפחדה מהנאשם, העבירה לו כ- 15,820 ₪ שהיו בקופת הסניף. הנאשם נטל את הכסף, כשבכוונתו לשלול אותו שלילת קבע וללא הסכמת הפקידה נמלט עם השלל מהמקום.

4.הנאשם, הודה כאמור במיוחס לו בכתב האישום והורשע על סמך הודאתו זו. בהמשך, נעתרתי לבקשת סנגורו והוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

5.מתסקיר שירות המבחן מיום 16.9.2013 עולה כי מדובר בנאשם בן 32, רווק, יליד אוזבקיסטן שהוריו התגרשו בהיותו תינוק והוא נותר בחזקת אמו, ולמעט פעמים בודדות בהן נפגש עם אביו, לא התקיים ביניהם קשר לאורך השנים. הנאשם השלים את השכלתו התיכונית בארץ מוצאו אולם גילה בעיות משמעת וכן החל להשתמש בסמים בהיותו כבן 15-16. בהיותו כבן 19 עלה ארצה, כשאמו עלתה בעקבותיו כ-9 חודשים לאחר מכן, השתלב בקיבוץ והתנדב לשירות צבאי. ארבעה חודשים לאחר גיוסו שוחרר הנאשם על רקע שימוש בסמים ומאז עבד בעבודות מזדמנות מבלי לשמור על מסגרת תעסוקתית יציבה . במסגרת שירותו הצבאי אובחן הנאשם כמי שנושא את נגיף ה - HIV ובנוסף אובחנה אצלו מחלת האפילפסיה. בהמשך אובחן גם כנשא של מחלת הפטיטיס C.

6.בהתייחס לעבירה נשוא כתב האישום, ציין שירות המבחן, כי הנאשם גילה יכולת קוגניטיבית להכיר בהתנהגותו החמורה, אולם נטה למזער במשמעותה ולהעניק הסברים רציונאליים למעשיו. אף כי גילה הבנה מסוימת כלפי ההשלכות הפוגעניות של מעשיו, התקשה הנאשם לגלות אמפטיה רגשית כלפי הנפגעים. עוד ציינה קצינת המבחן, כי הנאשם הביע בפניה את רצונו לעבור טיפול במסגרת קהילה טיפולית לגמילה מסמים. בהקשר זה נאמר כי הנאשם עבר אמנם טיפול ממושך לגמילה מסמים ולעיתים אף היה מיוצב ושמר על ניקיונו, אולם הוא התקשה להשלים תוכניות טיפוליות אינטנסיביות יותר, כמו קהילה טיפולית ומרכז יום. העובדה שהנאשם ביצע את העבירות בעת היותו מטופל ביחידה העירונית, כאשר אף החל בתהליכי קליטה באישפוזית, מעידה להערכת שירות המבחן על מצבו ההתמכרותי הקשה ועל מיעוט כוחותיו להשתלב בטיפול מעין זה במסגרות הטיפוליות.

נוכח כל האמור, לרבות ההכרה של הנאשם בדפוסי התנהגותו הבעייתיים וההתמכרותיים, כמו גם נכונותו ליצור בהם שינוי, ובמקביל, התייחסותו ההגנתית כלפי החלקים הפוגעניים שבהתנהגותו והקושי שלו לגייס כוחות ולהשלים טיפול גמילה במסגרת הקהילה הפתוחה, סבור שירות המבחן, כי טיפול גמילה במסגרת טיפולית בין כותלי בית הסוהר עשוי לסייע ולאפשר לנאשם להפנים את הגבולות הנדרשים לשם הצלחת הטיפול הנדרש.

לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה מוחשית של מאסר בפועל על הנאשם, וכן המליץ בפני גורמי הטיפול בשב"ס לבחון את הפנייתו לקבלת טיפול לגמילה בין כותלי בית הסוהר.

טענות הצדדים

7.בטיעוניה לעונש, עמדה ב"כ המאשימה על חומרת עבירת השוד בה הורשע הנאשם, אשר פוגעת באופן קשה בתחושת הביטחון של הציבור ומחייבת ענישה מרתיעה. בהקשר זה הפנתה לכך שמדובר בשני מקרי שוד אשר בוצעו על ידי הנאשם בסמיכות זה לזה ולאור יום כאשר נסיבות אלו, כמו גם התכנון שקדם לביצוע העבירה, סכום הכסף הכולל שנגנב ( ולא הושב ) בסך 20,000 ₪, תחושת הפחד והאימה שהייתה מנת חלקן של פקידות הבנק וקלות ביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום מחייבים לטעמה החמרה בענישה.