מדינת ישראל נ' קובי

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בשל סירובו של הנאשם ליתן דגימת נשיפה בניגוד לסעיפים 62 (3) , 64 ב, 64 3 (א) ו-39 א ל פקודת התעבורה תשכ"א 1961.  

2.       עפ"י הנטען בכתב האישום (ת/1) – בתאריך 29.5.09 שעה 01:46 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 8719063 ברח' ברשבסקי בהיותו שיכור עפ"י בדיקת המאפיינים וכן בגין סירובו לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת השוטר.

          תגובת הנאשם לדו"ח הייתה: " אני שתיתי 2 בירות בבית גולדסטאר 330 מ"ל. החוק לא קובע שאני שיכור במידה ואני לא עושה בדיקה ".

בהקראה הודה הנאשם בנהיגה, במקום ובזמן, אך כפר בסירוב ובשכרות.

3.בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטר עורך דוח, עמוס גואטה עת/1, מטעם ההגנה העידו הנאשם עה/1 , עובדיה מזרחי עה/2 , מזרחי רחל עה/3, ומזרחי עדי עה/4.

4.      עת/1, עמוס גואטה העיד, כי במועד הרלוונטי היה באכיפת תנועה במקום. העד, הבחין ברכב בו נהג הנאשם יוצא מחניון פאב ברשבסקי , כאשר בתוך הרכב הנאשם ונוסעת נוספת לצידו. בשיחה עם הנאשם, העד הבחין, כי מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול . הנאשם התבקש לעבור בדיקת נשיפון והוסבר לו כי במידה ותימצא אינדקציה לאלכוהול יהיה עליו לבצע בדיקת ינשוף. הנאשם סירב לבצע את כל בדיקה בכל תוקף, העד הסביר לו את משמעות הסירוב על פי החוק, אולםהנהג סירב בכל תוקף לבצע בדיקה כל שהיא וזאת למרות שהוסבר לנהג משמעות הסירוב על פי החוק אשר סירוב דהיינו שיכור. הנ"ל המשיך בסירובו וזאת כאשר אני ממשיך לשכנע הנהג לבצע את הבדיקה אך הנ"ל המשיך לסרב (ת/1 עמ' 2 ש' 8 ואילך).

         בבדיקת המאפיינים של הנאשם (ת/2), ענה הנאשם כי שתה 2 כוסות בירה בסביבות השעה 23:00-00:00 בביתו בנוכחות בני משפחה. במבחני הביצוע- עמידתו של הנאשם והליכתו על הקו לא היו יציבות והוא התנדנד וחרג מהקו. במבחן הבאת אצבע לאף הוא החטיא והתנדנד בעת ביצוע ההוראות. הופעתו היתה מסודרת, אולם התנהגותו היתה רדומה, ונדף מפיו ריח חזק של אלכוהול. התרשמותו הכללית של השוטר היתה, כי הנאשם תחת השפעה בינונית של אלכוהול.

         בטופס תחקור (עמ' 4 בת/2) ענה הנאשם כי שתה 2 בירות. הנאשם סירב לבצע בדיקת ינשוף ולשאלה מדוע מסרב לבדיקה ענה "אני לא עושה בדיקה אני שתיתי בירות אבל אני לא עושה בדיקה".

העד ערך גם דוח פעולה (ת/3) בו נרשם, כי הנאשם סירב לבצע בדיקת נשיפון וינשוף וכי הוסבר לנאשם מספר פעמים באופן ברור כי נהג שמסרב לבדיקה ייחשב שנהג בשכרות והעונש על כך היא שנתיים פסילה.

         בחקירתו הנגדית, העד ציין, כי התחיל את הטיפול בשעה 01:46 היינוז והשעה שבה נעצר רכב ושל הנאשם. העד העיד, כי לא זוכר שהנאשם הציג תעודת נכה ואת הגעת אמו ואחותו של הנאשם למקום וציין כי ע"פי דוח הפעולה, ברכב היה הנאשם ואדם נוסף שישב לצידו. העד ציין כי חקירת הנאשם בשעה 02:26 היא זמן סביר לאור מילוי הדוחות. העד שב והבהיר כי הנאשם בצע את בדיקת המאפיינים, וסירובו "לבצע כל בדיקה", כפי שרשם העד, מתייחס לבדיקת הנשיפון והינשוף בלבד.

6.       הנאשם אשר בחר להעיד סיפר, כי מועד הרלוונטי החנה את רכבו בחניון ליד בר כלשהו, אולם לא נכנס פנימה אלא ישב ושוחח ברכב עם בחורה ובשעה 01:45 החליטו לסוע משם לחוף הים. מיד לאחר שיצא מהחניון, נעצר על ידי השוטר עת/1 אשר ביקש ממנו רישיונות והוציא שקית נשיפון וביקש ממנו לנשוף. הנאשם ביקש מהשוטר להמתין בזמן שהתקשר לאביו ולאחר השיחה שארכה כ-20 שניות יצא מהרכב ואמר לשוטר, כי הוא מוכן להיבדק .

         הנאשם ציין, כי נלחץ מהסיטואציה וביקש מהשוטר שיבדוק אותו אך זה צעק עליו ולקח אותו לסמטה סמוכה לבצע בדיקת מאפיינים. הנאשם טוען, כי הציג בפני השוטר תעודת נכה וטען בפני השוטר כי שבר את רגל ימין ויש לו נכות בגינה. למקום הגיעו אמו ואחותו, השוטר דיבר בחוסר כבוד כלפי אמו אשר התחננה, שיבצע לנאשם את הבדיקה. הנאשם העיד עוד, כי השוטר לא אפשר לו לקרוא את המסמכים עליהם החתים אותו ואיים כי במידה ולא יחתום יעצור אותו, הנאשם חתם ושוחרר.

         בחקירתו הנגדית הודה הנאשם, כי חתם על דו"ח ההזמנה לדין וכן בדוח הפעולה בסעיף 8 סמוך להסבר בדבר המשמעות המשפטית של סירוב להיבדק.

        הנאשם העיד, כי בטרם יצא לבלות חגג את חג השבועות עם משפחתו ושתה שני בקבוקי בירה 330, ואישר, כי השוטר רשם את הדברים נכונה: "לא אמרתי שהוא שיקר שם" (עמ' 7 ש' 5). בהמשך אישר את דבריו לשוטר: "החוק לא קובע שאני שיכור" והסביר: "לא עברתי בדיקה שתקבע אם אני שיכור. אם הוא רשם, כנראה שאמרתי לו" (עמ' 7 ש' 11). אך הנאשם שלל את המשך דבריו כפי שנרשמו על ידי השוטר "ואני לא עושה בדיקה".

         הנאשם טען, כי השוטר הסתיר לו בידו את הכתוב בניירת ודרש ממנו לחתום.הנאשם חתם על המסמכים משום שהיה לחוץ מהסיטואציה.

         את הודאתו בבקשתו לביטול הפסילה המנהלית, (ת/5) כי תחילה סרב לבצע בדיקה וכי הוא מביע חרטה על כך, הנאשם ניסה להכחיש באומרו :" לא סירבתי. זה כתב ידי, אבל לפעמים מילים יש משמעויות שמבינים אחר כך" (עמ' 8 ש' 10) וציין כי החרטה אותה הביע הייתה על הסיטואציה.

7.       עובדיה מזרחי עה/2, הינו אביו של הנאשם. הוא העיד, כי הנאשם שתה בירה ויצא לבלות עם חברתו. לאחר מכן התקשר אליו הנאשם ואמר שתפס אותו שוטר וביקש שיעשה בדיקת אלכוהול והוא סירב... (עמ' 9 ש' 16). העד ציין, כי אמר לבנו להיבדק כיוון שבן אדם ששוקל כמעט 100 ק"ג ששתה בירה, "הבירה לא תשפיע עליו והוא לא שיכור" (עמ' 9 ש' 19). למרות בקשותיו של הנאשם ואשת העד להיבדק, השוטר סירב לבדוק את הנאשם.

בחקירתו הנגדית אישר העד, כי במועד הרלוונטי הנאשם שתה בירה. העד אישר, כי לא הגיע למקום האירוע אל אשתו ובתו שהגיעו תוך 6-10 דקות למקום לאחר שהנאשם התקשר . העד הודה, כי יודע על מה שהתרחש במקום רק ממה ששמע מהנאשם, אשתו של העד ובתו.

8.      מזרחי רחל עה/3, הינה אמו של הנאשם. היא העידה, כי הגיעה למקום תוך מספר דקות והבחינה בבנה הנאשם משוחח עם השוטר. העדה פנתה לשוטר שיבצע בדיקה לנאשם והשוטר לא היה מוכן לדבר עימה, איים שיעצור את הנאשם ולא אפשר להם לראות על מה הנאשם חתם.