מדינת ישראל נ' קדרון

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש.

המבקש טוען כי טעה לחשוב כי הדיון בעניינו אמור להתקיים בבימ"ש לתעבורה בפ"ת. הוא הגיע לבימ"ש לתעבורה בפ"ת אך כאשר עמד על טעותו היה מאוחר מדי שכן הוא נשפט בהיעדרו. המבקש טוען כי יש בפיו טענות הגנה טובות נגד המיוחס לו.

ב"כ המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה באיחור של כ- 3 חודשים ללא כל הסבר סביר לאיחור ומשכך דין הבקשה להידחות על הסף.

בהחלטה שניתנה, ראיתי לנכון להאריך למבקש את המועד להגשת בקשה זו. כעת אדרש לבקשה לגופה. ספק, אם בקשתו של המבקש מצדיקה להיעתר לה. המבקש לא מסר הסבר סביר לאי התייצבותו לדיון במועד. המבקש, כעולה מבקשתו, זומן כדין לדיון והיה אמור לדעת בדיוק היכן יתקיים הדיון ובאיזו שעה. העובדה שטעה בין בתי משפט מעידה על רשלנות או חוסר שימת לב ותו לא. בכגון דא, קבעה הפסיקה כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור ( בר"ע 418/85 רוקנשטיין נ' מ"י, פ"ד לט (3) 279). גם לא שוכנעתי מטיעוני המבקש כי אכן יש בפיו הגנה ראויה במובן זה שאי ביטול פסק הדין יגרום למבקש עיוות דין. המבקש טען באופן סתמי וכוללני לקיומן של טענות הגנה טובות מבלי לפרט ולו אחת. בנסיבות אלה, אין די בטענות בעלמא על מנת להביא את בית המשפט למסקנה כי אי ביטול פסק הדין יגרום עיוות דין לנאשם.

היוצא מן האמור, לכאורה, כי גם במצב הדברים בו ניתנה למבקש ארכה להגשת בקשה זו, ספק אם יש מקום לקבל את הבקשה לגופה. עם זאת, על מנת שלא לנעול את הדלת בפני המבקש, אורה על ביטול פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות בסך 750 ₪ עד ליום 28.9.13. לא ישולמו ההוצאות כאמור במועד – יישאר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ג, 08 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: