מדינת ישראל נ' קדמאני ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן הכולל 4 אישומים.

הנאשמת 3 עסקה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בהספקת כוח אדם ונרשמה כעוסק מורשה. נאשם 2 רכש את מניות החברה ביום 12.7.03 ושימש כבעל מניות ומנהל פעיל בנאשמת 3. נאשם 1 שימש כמנהלה הפעיל של נאשמת 3.

באישום הראשון, הורשע הנאשם 1 בשל סירב מלהתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן, בכך עבר עבירה על סעיף 117(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן:"החוק").

באישום השני הורשעו הנאשמים בכך שהסתירו פנקסים או מסמכים שנדרשו להציגם. כמו כן, במהלך התקופה של 8/03 – 6/04 הגיש נאשם 1 בשם נאשמת 3, למנהל מע"מ, שמונה דוחות תקופתיים כוזבים, בהם ניכה מס תשומות בסך 856,279 ₪ מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק.

בגין מעשים אלה, הנאשמים הורשעו בעבירות של זיוף, הסתרה או שינוי פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהל או למסור או הרשו או שלא מנעו מאחר לעשות כאמור, עבירה על סעיף 117(ב)(7) לחוק. נאשמים 1 -2 מכוח סעיף 119 לחוק.

נאשם 1 הורשע בכך שניכה מס תשומות מבלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק (8 עבירות) לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ובכך שהוא מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח הכולל ידיעה כאמור

באישום (8 עבירות) לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק.

באישום השלישי הורשעו הנאשמים 1 ו-2 כי לא ניהלו את ספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 3 כנדרש, תיעוד חוץ וספרי הנהלת החשבונות לא נשמרו ולא נמסרו לרשויות מע"מ, נוכה מס תשומות בלי שנמצא לגביהן חשבוניות מס כדין.

ביום 30.9.07 נשלחה הודעה על פסילת ספרים לשנים 2003-2004 ולא הוגש ערעור על הודעה זו לבית המשפט.

בגין מעשים אלה הנאשמים הורשעו בעבירות של ניהול פנקסי חשבונות בסטייה מהותית מהוראות החוק , עבירה על סעיף 117(א) (7) לחוק . נאשמים 1 ו-2 הורשעו גם מכוח סעיף 119 לחוק.

באישום הרביעי, הנאשמים הורשע בכך שלא הגישו 16 דוחות תקופתיים שיש להגישם בתקופה שבין 15.5.06 – 15.5.09.

בגין מעשים אלה הנאשמים הורשעו בכך בעבירה של אי הגשת דוחות תקופתיים שיש להגישם עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק בקשר עם סעיף 67(א) לחוק וכן נאשמים 1 ו- 2 מכוח סעיף 119 לחוק.

בישיבה מיום 18.9.11 הצדדים הודיעו לבית המשפט, כי הגיעו ביניהם להסדר טיעון, לפיו התביעה עתרה להטיל על נאשם 1 מאסר בפועל של 14 חודשים, מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט. על נאשם 2 ביקשו הצדדים להטיל מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה, מאסר על תנאי וקנס לפי שיקול דעת בית המשפט. על נאשמת 3 יוטל קנס סמלי.

נוכח הסדר הטיעון הנ"ל, נאשם 1 חזר בו מכפירתו והודה בכתב האישום המתוקן בשמו ובשם נאשמת 3.  

טיעונים לעונש מטעם המאשימה:

המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים וציינה כי התשלומים בגין העבירות שבוצעו לא שולמו ובכך גרמו הנאשמים לנזק לקופה הציבורית בסכום של מעל ל- 850,000 ₪ בערכים של שנת 2004.

התביעה טענה, כי הנאשמים הסירו את המחדל באישום הרביעי, ולמעשה מדובר בדוחות אפס בלבד שלא הוגשו במועד.

התביעה עתרה להטיל על הנאשמים 1, 2 את העונשים שנקבעו בהסדר הטיעון.

כתב האישום מגולל 4 סעיפי אישום שלנאשם 1 מיוחסים כל ארבעת סעיפי האישום, ויש אבחנה באישום 2 בין הנאשם 1 לנאשם 2, שם לנאשם 1 מיוחסות עבירות על פי סעיף 117 (ב) (5) ו- 117 (ב)(1)ובאישום 3 ו – 4, נאשמים שניהם באותן עובדות.