מדינת ישראל נ' קדם(עציר) ואח'

החלטה בעניינו של המשיב 2 בלבד

בתאריך 10/2/2011 ניתנה החלטה בעניינו של המשיב שבפני כמו גם בעניינו של המשיב 1 אשר קבעה קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב שלפני כמו גם קבעה קיומן של עילות מעצר.

במסגרת אותה החלטה ולאחר שנשמעו טיעונים בכל הנוגע לאפשרות שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר, הוריתי בסופו של יום על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים מבלי הצורך להזקק לתסקיר מעצר בעניינו.

מאחר ובעניינו של המשיב 2 טרם נשמעו טיעונים לעניין החלופה, הוריתי על דחיית הדיון והדיון נקבע בעניינו להיום.

בדיון היום, עתר ב"כ המשיב 2 לערוך אבחנה בין עניינו של המשיב 1 לעניינו של המשיב 2 באופן שסבור הוא כי עקב הריחוק הפיזי בין המשיב 2 לחפצים שנתפסו בתוך הארון, הרי שיש בכך כדי להרחיק את המשיב מהמעגל של המבצע העיקרי באופן שמתאפשרת בחינת אפשרות שחרורו בחלופה. למעשה, ב"כ המשיב תולה יהבו בעובדה כי לא נצפה קשר פיזי בין המשיב 2 לבין הנשק והסמים שהוטמנו בארון.

לעניין זה אומר מייד כי משעה שבהחלטתי המפורטת והמנומקת מיום 10/2/2011 קבעתי קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום, אין מקום לעריכת אבחנה בין המשיב 1 למשיב 2 בכל הנוגע לחלקם בביצוע העבירות.

במסגרת החלטתי, קבעתי מפורשות כי נוכחותו של המשיב במקום ביצוע העבירה נחזית כנוכחות שאינה מקרית ומזדמנת, אלא נוכחות שמהווה ראיה נסיבתית כבדת משקל למעורבותו במתרחש.

עוד ציינתי כי משעה שאין בפיו של המשיב הסבר אמין ומניח את הדעת השולל מעורבות כאמור, או לפחות מעמיד אותה בספק עשויה היא לבדה לשמש בסיס לקביעת אחריותו לאותן עבירות. סברתי כי לנוכחות תמימה במקום ביצוע העבירות יש בהכרח סממנים חיצוניים המעידים עליה, וסממנים כאלה לא קיימים במקרה שבפני.

נוכח כל שפרטתי באותה החלטה (עמוד 25 בין השורות 5 – 15) סברתי כי אין להלום ברמה הלכאורית כי נוכחותו של המשיב היתה מקרית ומזדמנת.

עוד הפנתי להלכה הידועה כי בעבירה שבה מבצעים בצוותא חדא אין דרישת הדין כי כל אחד מהמבצעים יטול חלק שווה בביצוע ולעיתים קרובות יש מבצע עיקרי, אך אין הדבר פוטר את האחרים משותפות בביצוע ולעניין זה אף הובאו אסמכתאות מהפסיקה.

משזו הכרעת בית המשפט אין מקום לעתירה בשלב הזה לערוך אבחנה בין המשיב 1 לבין המשיב 2 בכל הנוגע לחלקם בביצוע העבירות.

משכך, הרי שנתוניו של המשיב שלפני אינם מצדיקים עריכת אבחנה בינו לבין המשיב 1 באשר גם למשיב שבפני עבר פלילי מכביד לרבות בעבירות סמים.

גם המשיב שבפני ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו.

רבות דובר בפסיקה בדבר החיוניות שבניתוק חוליות שרשרת הסם ובמסוכנות הרבה הטמונה בפעילות עבריינית של כל חוליה, באשר היא, ולא בכדי עוגנה חזקת המסוכנות בעבירות ממין זה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי.

כשלצד עבירות הסמים שהן חמורות כשלעצמן מיוחסות למשיב גם עבירות של אחזקת שני כלי נשק ומחסנית טעונה הרי שניתן ללמוד על רמת מסוכונת גבוהה וממשית לבטחון הציבור.

גם משיב זה, כפי המשיב 1 לא סיפק כל הסבר להמצאות הנשק והסם ברשותו ושילובן של עבירות הסמים ועבירות הנשק המיוחסות לו מעידות להשקפתי כאלף עדים על המסוכנות הלכאורית הטמונה בו לשלום הציבור באופן השולל את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

המעשים החמורים המיוחסים למשיב שלפני לצד עברו הפלילי והמאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, מעידים מחד על מסוכנותו הרבה ועל כך שאין מדובר באדם שנגרר באופן מקרי לדבר עבירה אלא באדם ששם לו למטרה להשתלב בעולם העברייני, ומאידך על העובדה כי אימת הדין אינה שרויה עליו.

נוכח מסקנתי זו, איני מוצאת מקום להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב כאשר לטעמי נסיבותיו של המשיב מלמדות כי לא ניתן לתת בו אמון שהוא הבסיס הראשון לאפשרות בחינת חלופת מעצר.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין אני מורה על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י' אדר א תשע"א, 14/02/2011 במעמד הנוכחים.