מדינת ישראל נ' קדוש(עציר)

החלטה

1.לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 19946-07-13.

בכתב-האישום הואשם המשיב בעבירות שלהלן: נשיאת נשק – לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); ירי באזור מגורים – לפי סעיף 340א לחוק; ואיומים – לפי סעיף 192 לחוק. על-פי הנטען בכתב-האישום, ביום 21.6.13, בשעה 20:00, נסעו המשיב ואדם נוסף, שזהותו אינה ידועה למאשימה, ברכב אשר הושכר מחברת השכרה על-ידי אִמו של המשיב, מביתו של המשיב ברחוב הוותיקים בבית שמש, לעבר קיוסק המכונה "פיצוציית שי" הנמצא ברחוב הגפן בבית שמש. במהלך הנסיעה כיסו השניים את פניהם בבד והמשיב נשא עִמו אקדח. כאשר הגיעו השניים סמוך לקיוסק, ירד המשיב מהרכב וירה שלוש יריות לעבר הקיוסק, במטרה לאיים על הבעליו, זאת על-רקע סכסוך שהיה ביניהם. שלושה מקליעי האקדח פגעו בדלת הקיוסק. מיד לאחר מכן, נמלטו המשיב והאחר עם הרכב מהמקום.

2.הדיון בבקשה החל להישמע לפני מותב אחר. בדיון שהתקיים בבקשה, ביום 12.7.13, לפני כב' השופט ר' שמיע, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, וממילא טען כי לא קמה עילת מעצר נגד מרשו. בהחלטתו מיום 16.7.13 קבע כב' השופט שמיע, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב המקימות סיכוי סביר להרשעה במשמעות שנקבעה בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 1996. עוד קבע בית-המשפט, כי לאור מהות העבירות, ולנוכח נסיבות ביצוען – "ירי על קיוסק מתוך רכב נוסע בטבורה של עיר" – קמה נגד המשיב עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, וכי חומר החקירה מצביע על מסוכנות הנשקפת מהמשיב. עם זאת, הוסיף בית-המשפט בהחלטתו, כי למרות המסוכנות האמורה, ועל-רקע העובדה שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי, יש מקום לבחינת חלופת מעצר בעניינו, באמצעות תסקיר מעצר; ומשכך הורה על הזמנת תסקיר.

3.המשיב הגיש ערר לבית-המשפט העליון (בש"פ 5109/13) על החלטתו האמורה של כב' השופט שמיע. בדיון שהתקיים בערר ביום 27.3.13, לפני כב' השופטת חיות, קיבל המשיב את המלצת בית-המשפט העליון, לפיה הערר ימחק, וכי יוכל להעלות את השגותיו על ההחלטה מיום 16.7.13 לאחר מתן החלטה סופית בבקשת המעצר בעקבות הגשת תסקיר המעצר.

4.המשך הדיון בבקשה למעצר הועבר לטיפולי, כשופט תורן, לאחר הגשת תסקיר המעצר.

5.מתסקיר המעצר שהוגש ביום 29.7.13 עולה כי המשיב, שהִנו רווק בן 25, גדל בבית אִמו לאחר גירושי הוריו לפני כ-17 שנה. הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי חלקי בצה"ל. לאחר שחרורו מהצבא עבד זמן-מה בחו"ל, ומאז חזרתו ארצה, לפני כשלוש שנים, עבד במקומות שונים. מזה כשנה וחצי הוא מתגורר בבית סבתו. שירות המבחן התרשם ממניפולטיביות של המשיב, ואף ממסירת מידע סלקטיבי, זאת כאשר ניסה שירות המבחן לברר עם המשיב פרטים העולים מהתנהלותו הבעייתית והשולית של אחיו, כמו-גם סכסוך קודם עם המתלוננים ואף ניסיון לפגוע באחיו באמצעות זריקת רימון לעבר בית-המשפחה. על-רקע האמור, ציין שירות המבחן, בכל הנוגע להערכת הסיכון: "לא ניתן לשלול סיכוי להישנות מעורבותו בסיטואציות בעיתיות ושוליות, ואולם בשל התנהלותו החוסמת והמגמתית מולנו, אנו מתקשים להעריך את עומק מעורבותו בקשרים שוליים ובפרט בסכסוך הקיים ברקע לאירועים המתוארים בכתב-האישום".

שירות המבחן בחן בתסקירו הראשון שלוש חלופות מעצר שהוצעו מטעם המשיב, זאת לאחר שנפגש עם המפקחים המוצעים. החלופה הראשונה – "מעצר בית" בבית האב בהרצליה – נשללה על-ידי שירות המבחן, בציינו את מערכת היחסים בין השניים, אשר הביאה אותו למסקנה, כי האב יתקשה לתת מענה משמעותי לצורך בבלימת הסיכון האפשרי וליתן סיוע בהתמודדות עם הקשיים והלחצים הצפויים במהלך מעצר הבית. החלופה השנייה – "מעצר בית" בבית הסבתא בבית שמש, בפיקוח אִמו, סבתו ודודתו – נשללה אף היא על-ידי שירות המבחן, בציינו כי האֵם מתקשה לזהות בעיתיות אפשרית בהתנהלותו של המשיב, וקיים ספק באשר להבנתה את מורכבות מצבו שתוארה בתסקיר, בפרט על-רקע "קושי משמעותי לפעול ממקום של סמכות הורית מקדמת". עוד ציין שירות המבחן, כי גם מדברי הסבתא והדודה עלתה תמונה דומה של טשטוש קשיים; ולפיכך, לא המליץ על שחרורו של המשיב בפיקוחן. בנוסף, על-רקע הקושי להבין את עומק מעורבתו של המשיב בעולם השולי בעיר מגוריו, ראה שירות המבחן בעייתיות בשחרורו לחלופת מעצר בבית שמש. החלופה השלישית – בישיבת "חוט של חסד" בבית שמש – נשללה הן מחמת העובדה שהאחראי במקום לא שוחח עם שירות המבחן, והן ובעיקר מתוך היכרות של שירות המבחן עם המסגרת האמורה – ישיבה הנמצאת בתוך מערה, ביער הסמוך לבית שמש, ללא גבולות מוחשיים ברורים וללא פיקוח רציף מסודר. אשר על-כן, ציין שירות המבחן בתסקיר המעצר הראשון, כי אין בידו להמליץ על שינוי תנאי מעצרו של המשיב.

6.בדיון שהתקיים ביום 30.7.13, לאחר קבלת תסקיר המעצר האמור, טענה ב"כ המאשימה, כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות ותעוזה עבריינית המחייבות מעצר עד לתום ההליכים, בפרט כאשר שירות המבחן שלל את חלופות המעצר הספציפיות שהוצעו.

ב"כ המשיב השמיע בדיון האמור ביקורת על שירות המבחן, הן על דרך בחינת החלופות, שכללה לטענתו שיחות קצרות בלבד עם המפקחים, והן על ההמלצה הסופית בתסקיר. בין-השאר, הביע הסניגור תרעומת על כך שבעבר מצא שירות המבחן את הורי המשיב ואת הסבתא כמפקחים מתאימים במשפט שהתנהל נגד אחיו של המשיב. במהלך הדיון הציע ב"כ המשיב חלופת מעצר נוספת, שלא הוצעה בעבר לשירות המבחן, לפיה ישהה המשיב ב"מעצר בית" בבית דודתו, שרית טל, ביישוב אזוּר, זאת תחת פיקוחה ופיקוח אביו של המשיב.

לאחר דחיית הדיון לעיון לקראת מתן החלטה, הגיש ב"כ המשיב בקשה בכתב, שבגדרה ביקש כי שירות המבחן יבחן הן את חלופת המעצר בבית הדודה ביישוב אזוּר, והן שתי חלופות מעצר נוספות. בעקבות בקשתו זו, הוריתי ביום 31.7.13 לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר משלים שיתייחס לחלופות המעצר הנוספות שהוצעו על-ידי הסנגור, והדיון נדחה להשלמת טיעונים ליום 7.8.13.

7.בתסקיר מעצר משלים, שהוגש ביום 6.8.13, התייחס שירות המבחן לחלופות המעצר הנוספות שהוצעו, זאת לאחר שנפגש עם המפקחים המוצעים הנוספים. אשר לחלופת המעצר בבית הדודה שרית טל ביישוב אזור, בפיקוחם של הגב' טל, הדודה גאולה חזן ואביו של המשיב, סבר שירות המבחן כי חלופה זו אינה הולמת. בעניין חלופה זו ציין שירות המבחן, כי שתי המפקחות עובדות במהלך היום, כי הפיקוח העיקרי במהלך שעות היום אמור להתבצע על-ידי האב וכי במהלך שעות הערב והלילה תפקח על המשיב הגב' טל. שירות המבחן הוסיף וציין, כי אמנם באפשרותה של גב' טל לשמש כמפקחת, אולם לנוכח ההערכה, שפורטה בתסקיר הראשון, לפיה האב אינו מתאים לשמש כמפקח, לא ניתן להמליץ על חלופה זו. בכל הנוגע לחלופה הנוספת, בבית משפחת משפחת מימוני בבית שמש, ציין שירות המבחן, כי לנוכח הקשיים בהבנת עומק מעורבתו של הנאשם במסגרת שולית בבית שמש, לא ימליץ על שחרורו לחלופת מעצר בתחומי העיר; מה-גם, שהמפקחים שרואינו אינם ערים למורכבות התפקיד הנדרש מהם. בין המפקחים בחלופה זו הוצעה בת-דודתו של המשיב, תמר אלקיים, ובעניינה ציין שירות המבחן, כי זו אינה מכירה את הנאשם באופן קרוב המאפשר הבנה של הקשיים עמם הוא מתמודד ומורכבות מצבו. לאור האמור, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופות המעצר שהוצעו.

8.בדיון שהתקיים ביום 7.8.13, הלין ב"כ המשיב על אופן הכנת התסקיר המשלים, זאת לאחר שנדחו כל חלופות המעצר שהוצעו מטעם מטעם המשיב. הוא העלה טענה קשה וחמורה, לפיה שירות המבחן שלל את חלופות המעצר הספציפיות משיקולים לא ענייניים (פרוטוקול מיום 7.8.13, עמ' 34 ש' 24, עמ' 35 ש' 13-15).

ב"כ המשיבה חזרה על טענתה, לפיה יש לעצור את המשיב עד לתום משפטו, ובפרט כאשר חלופות המעצר שהוצעו נמצאו כלא מתאימות על-ידי שירות המבחן, שהִנו הגוף המוסמך לבחון באופן מקצועי חלופות מעצר.

לאחר שהדיון נדחה לעיון ולמתן החלטה, הגיש ב"כ המשיב "הודעה" לבית-המשפט, שבה ביקש להדגיש כי הוצעו ארבע חלופות מעצר: בבית האב בהרצליה, בבית הדודה בישוב אזוּר, בבית משפחת מימון בבית שמש ובבית הסבתא בבית שמש, וכי ניתן להוסיף גם מפקחים נוספים.

9. כאמור, בהחלטתו של כב' השופט שמיע מיום 16.7.13 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, וכי קמה נגדו עילת מעצר. החלטתי מתמקדת בשאלה, האם קיימת חלופת מעצר שתשיג את מטרת המעצר.

לאחר עיון בשני תסקירי המעצר ובחינת מכלול טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוצעה על-ידי המשיב חלופת מעצר שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר. הביקורת הקשה שהשמיע ב"כ המשיב כלפי שירות המבחן הייתה חסרת בסיס, וניכר כי שירות המבחן ערך בדיקה מקצועית ועניינית, עת בחן את מיקום החלופות, את המפקחים המוצעים ואת שילוב המפקחים בפיקוח רצוף בכל שעות היממה.

תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר סטטוטורי, חשוב ומרכזי, לגיבוש החלטה בשאלת האפשרות לשחרר נאשם לחלופת מעצר, אך הלכה היא כי בית-המשפט אינו מחויב באימוץ המלצותיו של שירות המבחן. עם זאת, נפסק כי "ככלל נדרשים נימוקים מבוססים וכבדי משקל על-מנת לסטות מהמלצה שלילית הניתנת מטעמו של האחרון" (בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אילן אשד (14.8.07); בש"פ 6626/10 פלוני נ' מדינת ישראל (21.9.10) והאסמכתאות המפורטות שם). טעמים כאלו אינם קייימים בענייננו. חלופת המעצר בבית אביו של המשיב בהרצליה נפסלה בעיקר לנוכח התרשמות שירות המבחן כי האב אינו מתאים לשמש כמפקח, מהטעמים שבוארו בתסקיר, ולא מצאתי מקום להתערב בהערכה מקצועית זו. חלופת המעצר בבית הדודה שרית טל בישוב אזוּר נשללה על-ידי שירות המבחן, ולוּ מן הטעם שהתרשם כי במרבית שעות היום יהיה המשיב נתון בפיקוח אביו, והאב, כאמור, אינו מתאים לשמש כמפקח. על-כן, גם אם הדודה שרית טל נמצאה כמפקחת מתאימה, אין חלופת המעצר בביתה הולמת, מחמת היעדר פיקוח מתאים בכל שעות היממה. הערכתו המקצועית של שירות המבחן, לפיה חלופת מעצר זו, כפי שהוצעה, אינה הולמת – מקובלת עליי. חלופות המעצר בעיר בית שמש – הן בבית הסבתא והן בבית משפחת מימון נפסלו על-ידי שירות המבחן. שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב לעיר בית שמש, מקום ביצוע העבירות, זאת על-רקע קשייו של השירות להבין את עומק מעורבותו של המשיב במסגרת שולית בבית שמש, ולנוכח העבירות המיוחסות לו וההתרשמות מגישתו המניפולטיבית וממסירת מידע סלקטיבי בשיחתו עם קצינת המבחן. סבורני, כי יש לאמץ עמדה מקצועית זו. לכך יש להוסיף, כי האם והסבתא לא נמצאו מתאימות לשמש כמפקחות מהטעמים שבוארו בתסקיר הראשון, ולא מצאתי מקום שלא לאמץ את ההערכה המקצועית של שירות המבחן בעניין זה.

למותר לציין, כי בבוא שירות המבחן להעריך אם יש בחלופת מעצר מוצעת כדי להפיג את הסיכון הנשקף מנאשם לביטחון הציבור, עליו לבחון מכלול גורמים, ובכללם: הפגת הסיכון הנשקף מהנאשם לביטחון הציבור, מתן אמון בנאשם כי יקיים את תנאי השחרור בערובה, וכן התאמתם של הערבים לשמש כמפקחים סמכותיים ומציבי גבולות לנאשם. כפי שצוין לעיל, מקובלת עליי הערכתו המקצועית של שירות המבחן, לפיה חלופת מעצר בעיר בית שמש אינה הולמת כלל ועיקר; כי חלופת המעצר בבית האב בהרצליה אינה ראויה מחמת אי-התאמת המפקח; כי חלופת מעצר ביישוב אזוּר אינה הולמת, ולוּ מן הטעם שמרבית הפיקוח מוטל על מפקח שאינו מתאים – האב; וכי חלק מהמפקחים שהוצעו אינם מתאימים מהטעמים שפורטו בתסקירי המעצר.

10.אשר על כל האמור לעיל, מקובלת עליי עמדת שירות המבחן, לפיה אין בחלופות המעצר שהוצעו על-ידי המשיב, כדי להפיג את הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור, הנלמד מהמעשים המיוחסים לו בכתב-האישום; ואין מנוס מלהורות על מעצרו עד לתום ההליכים. משכך, ייעצר המשיב עד לתום משפטו בתיק ת"פ 19946-07-13.