מדינת ישראל נ' קדוש(עציר) ואח'

נוכחים: ב"כ המבקשת עו"ד ודים סיגל

המשיב 1 וב"כ עו"ד רפי ליטן

המשיב 2 וב"כ עו"ד אוחנה

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"א – 1996.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 274 לחוק ונשיאת נשק – עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק.

בהתאם לכתב האישום, בתאריך 8.8.11 בשדרות בן גוריון באשקלון, נשאו המשיבים שלא כדין אקדח תופי מסוג COLT, שאיננו רשום במרשם כלי הנשק במשטרה או במשרד הפנים (להלן: "האקדח"), כשהם נוסעים ברכב מסוג מיצובישי (להלן: "הרכב"), כאשר המשיב 2 נהג ברכב ולידו ישב המשיב 1. במקום ובמועד הנ"ל, בוצעה חסימה משטרתית בכביש והמשיבים נאלצו לעצור ולעמוד במקום. השוטרים נדב יוסף ורן מלכה ניגשו אל הרכב, תוך שהם חובשים כובעי זיהוי משטרתיים והורו למשיבים לצאת מהרכב. משהבחינו המשיבים בשוטרים, האיץ המשיב 2 את הרכב בפתאומיות, הסיט את הרכב בחדות לימין לכיוונו של השוטר נדב שעמד מימין לרכב, עלה על המדרכה והחל לנסוע במהירות תוך שהוא מנסה להימלט מהשוטרים. במהלך האצת נסיעתו של הרכב, נאלץ השוטר נדב לקפוץ ימינה בכדי שלא להיפגע מהרכב, ופגיעתו נמנעה אך ורק בשל כך. לאחר שנסעו כ-20 מטרים על המדרכה, השליכו המשיבים את האקדח אל מחוץ לרכב, וזאת בכדי למנוע תפיסתו על ידי השוטרים. השוטרים אריאל אדרי וחווה ישראלי, נעמדו רגלית אל מול נתיב נסיעתו של הרכב על המדרכה, כשהם חובשים כובעי זיהוי משטרתיים והשוטרת חווה אף לובשת אפודה זוהרת משטרתית, והורו למשיבים לעצור. המשיבים המשיכו בנסיעה מהירה לכיוון השוטר אריאל והשוטרת חווה, אשר נאלצו להשליך אלות ניפוץ על חלונות הרכב בכדי לעצרו, וכן נאלצו לקפוץ לצדדים בכדי לחמוק מהרכב ששעט לכיוונם, בכדי שלא להיפגע. בשלב זה נעצר הרכב והשוטרים הורו למשיבים לצאת מהרכב. המשיבים סרבו לצאת מהרכב, התנגדו למעצרם ותקפו את השוטרים בדחיפות ובבעיטות, והמשיב 1 אף קרע את חולצתו של השוטר אריאל.

ב"כ המבקשת טען, כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסת למשיבים בכתב האישום, תוך שהפנה לעדויות שונות בתיק החקירה מהן עולה מעורבותם של המשיבים בביצוע העבירות. בטיעוניו הפנה לדו"חות הפעולה והודעות השוטרים אשר השתתפו במעצרם של המשיבים, להודעת השוטר עומר אלזיאדנה (להלן:"עומר") המעיד כי זיהה את המשיב 1 משליך אקדח מתוך הרכב ולעובדה כי המשיב 1 שמר על זכות השתיקה ולא מסר כל גרסה במשטרה.

ב"כ המשיב 1 מנגד טען כי לא קיימות ראיות לכאורה לביסוס העבירות בהן מואשם המשיב 1. לטעמו, כתב האישום מתבסס ברובו על עדויות סותרות של השוטרים, תוך שהפנה להודעותיהם של השוטרים ולדו"חות הפעולה. כך, למשל, נטען בקשר לאקדח כי רק שוטר אחד מתוך שמונת השוטרים שהיו באירוע ראה את השלכת האקדח מהרכב, ולא נמצאו ממצאים של מתכת או טביעות אצבע הקושרים את האקדח למשיב 1. עוד נטען לעניין הפגיעה של רכב המשיבים ברכב המשטרה, כי עולה מבדיקת הרכב בדו"ח התפיסה והסימון שאין פגיעות פח או פגיעה ברכב. עוד הטעים כי למעשה כל העובדות המצויות בכתב האישום, לרבות העבירות כנגד המשיבים, נועדו להצדיק את ההתנהגות הברוטאלית של השוטרים, תוך שהפנה לתמונות שאינן מצויות בתיק החקירה המתעדות פציעות את המשיב 1 לאחר ניסיון ההשתלטות של השוטרים על הרכב. מכאן טען כי אין מקום להורות על מעצרו של המשיב 1 והגיש אסופת פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

ב"כ המשיב 2 הצטרף לנימוקיו של ב"כ המשיב 1 וטען אף הוא כי לא קיימות ראיות לכאורה לביסוס העבירות בהן מואשם המשיב 2. לטעמו, עולות סתירות בין עובדות כתב האישום לממצאים בשטח. כך, למשל, מרחק הנסיעה מהמקום בו עצר הרכב לראשונה ועד למקום עצירתו השנייה, הינו 7 – 8 מטרים ובמרחק קצר זה, לא ניתן לפתח מהירות נסיעה כנטען בכתב האישום. עוד הפנה לסתירות בהודעותיהם של השוטרים ביחס לניסיון הבריחה לכאורה. ב"כ המשיב 2 הגיש אף הוא אסופת תמונות של המשיב 2 לאחר מעצרו על מנת לעמוד על הפגיעות שנגרמו למשיב.

בחינת חומר הראיות מעלה, כי אין חולק כי במועד האמור נשלח צוות של מספר שוטרים לכביש בן גוריון בכניסה לאשקלון על מנת לזהות רכב מיצובישי אפור מספר 4234866, הרכב בו נסעו המשיבים, כאשר נאמר שבאותו רכב אמורים להימצא המשיב 1 ואדם נוסף, ולעצור את הרכב בשל חשד כי מצוי בו אמל"ח. על מנת לעצור את הרכב, יצרו השוטרים חסימה משטרתית, רכב המיצובישי הגיע ונעמד בפקק שנוצר מהמחסום ובסופו של דבר המשיבים נעצרו ברכב המיצובישי, כאשר המשיב 2 נוהג ברכב והמשיב 1 לצידו. בשלב מסוים, לאחר שהשוטרים ניסו לעצור את הרכב, הרכב עלה על המדרכה כשהשוטרים עומדים מולו. עוד לא היה חולק על כך שבשלב מסוים נופצו זכוכיות הרכב על ידי השוטרים, באמצעות אלות ניפוץ, בניסיון להשתלט עליו ובסופו של דבר הרכב נעצר לאחר שהשוטר אריאל שלף את נשקו והמשיבים הוצאו מן הרכב ונעצרו.

ב"כ המשיבים לא חלקו על הימצאות המשיבים ברכב, או על העובדה כי בשלב מסוים הרכב נסע על המדרכה בניסיון להימלט, אלא ציינו כי המשיבים לא ידעו כי המדובר בשוטרים וכי המשיב 2, שהוא בעל צ'יינג' הנוהג להעביר סכומי כסף גדולים ברכבו, לכן האיץ את מהירות הרכב ונמלט מאחר וחשש כי מתנכלים לו. ביחס לאקדח שנטען כי נזרק מן הרכב, הכחישו המשיבים האמור וטענו כי לא היו דברים מעולם, ולא נמצאו על האקדח טביעות אצבע של המשיב 1. עוד הדגיש כי העובדה שרק שוטר אחד ראה זאת אין די בכך.

עיון בתיק החקירה מלמד כי חומר הראיות בתיק זה מבוסס בעיקרו על עדויות השוטרים שהיו במקום. מעדות קצין הבילוש אריאל אדרי, עולה כי הוא קיבל הנחייה לבצע חסימת רכבים עקב מידע מודיעיני, כי המשיב 1 ואחר ביצעו עסקת אמל"ח. לאחר שביצע חסימה, הבחין ברכב מיצובישי מגיע לכיוונו, ובשוטר עומר כשהוא נוהג בג'יפ משטרתי דולק אחר הרכב ובשוטרים נוספים שדולקים אחריו וצועקים לו "תעצרו משטרה", כשהרכב נוסע על המדרכה ומסכן השוטרים. הרכב התקרב לעברו והוא ראה כי הנהג בידו הימנית, והנוסע שלצידו בשתי ידיו, מתעסקים עם דבר מה ובהמשך הנוסע שלף את ידו הימנית החוצה והשליך חפץ כהה מחוץ לרכב, כאשר באותו שלב הוא היה במרחק של כ- 10 מטרים מן הרכב. עוד ציין כי תוך כדי כך הנהג המשיך לנסוע לכיוונו, כאשר הוא מסמן לו עם הידיים לעצור וצועק "משטרה" וחובש כובע זיהוי, נהג הרכב לא נעצר אלא התקדם לעברו. אז הוא שלף את אקדחו וכיוון לעבר הרכב תוך שהוא הולך לאחור על מנת שהרכב לא יפגע בו, כאשר בשלב זה הרכב נעצר בחריקת בלמים חזקה ושני נוסעי הרכב הרימו את ידם. עוד ציין כי הוא שלף את הנוסע – המשיב 1 מן הרכב, אשר התנגד ונתן לו אגרופים, ולכן השתמש בכוח במעצר.

השוטרת חווה מציינת בדו"ח הפעולה כי לאחר שביצעה חסימה בכביש על מנת לאתר את רכב המיצובישי הנדון, קיבלה דיווח כי הוא מתקרב לעברם, ואז ראתה את הג'יפ הלבן בו נהג השוטר עומר, ואת רכב המיצובישי עולה על המדרכה והשוטרים נדב דסאלי ורן רצים לעברו. בשלב זה רצה עם השוטר אריאל לכיוון הרכב על מנת לעצרו כשהיא לובשת אפודה זוהרת, ואריאל חובש כובע בילוש כשהיא צועקת בקול רם "משטרה". הרכב נסע לכיוונם במהירות, השוטר אריאל שלף אקדח, והיא "נזרקה" אל מחוץ למדרכה, מחוץ לכביש, כי חששה לחייה אך לא היה לה מקום כי הכביש היה חסום, לכן זרקה את אלת הניפוץ לכיוון הרכב על מנת לנפץ את השמשה, כאשר בשלב הזה נהג הרכב כבר הוצא מהרכב. בשלב זה השוטר עומר הצביע על דבר מה שנזרק מהרכב ואז התבוננה וראתה אקדח סמוך לעצים בין השיחים.

השוטר קובי בלחשאי אשר אף הוא השתתף בחסימת התנועה באופן יזום, לאור אותו מידע, ציין כי הוא חבש אפודה זוהרת וכובע בילוש וכאשר דווח לו כי הרכב נכנס לאשקלון חסם את הכביש בצורה מלאה. אז ראה בלש רץ לעבר הרכב כשהוא חובש כובע בילוש וכן את השוטרים אריאל וחווה שאף הם רצים לעבר הרכב כשהם חובשים כובעי בילוש וחווה אף אפודה זוהרת, הרכב עולה על המדרכה, נוסע לכיוון אריאל וחווה, אשר נזרקו על המדרכה ואז הוא רץ תוך שהוא שולף אקדח ומנפץ את השמשה הקדמי בכדי שהנהג לא יוכל לראות דבר, ואז הבלשים הוציאו אותם מהרכב תוך מאבק.

השוטר עומר אלזיאדנה מעיד כי הגיע למקום לאחר שקיבל דיווח על החשד וכי הרכב נעצר במחסום יזום, והוא זיהה את רכב המיצובישי שבתוכו המשיב 1 כשהוא יושב ליד הנהג. אז הניח אור כחול על גג רכבו וחבש כובע משטרתי. תוך כדי כך השוטר דסאלי ירד לכיוון הרכב כשהוא חובש כובע בילוש והצטרפו אליו השוטרים מלכה, נדב ויגאל. בשלב זה הוא נסע על המדרכה ואז הבחין ברכב החשוד עולה על המדרכה, ואת השוטר נדב קופץ אל תוך השיחים. עוד ציין כי הרכב המשיך לעלות על המדרכה תוך שהוא מסכן את השוטרים באופן ממשי, ואף שפשף את הרכב שלו. בעדותו הסביר כי הרכב החשוד חלף על פניו והמשיך בנסיעה על המדרכה, הוא נסע אחריו במרחק קצר ואז ראה את המשיב 1 מוציא את היד מחלון הרכב בצדו הימני ומשליך אקדח. הוא המשיך ללוות את האקדח במבטו עד נפילתו לאדמה, הגיע למקום הנפילה ולאחר מכן ראה את ביצוע המעצר, תוך שציין כי הייתה לו התנגדות. הוא הדגיש כי המרחק בינו לבין הרכב בשלב זריקת האקדח היה כמטר, שכן הוא היה צמוד אליו וכי מדובר באור יום והוא היה בקשר עין רצוף מרגע זריקתו מהרכב ועד לנחיתתו לרצפה.

השוטר נדב יוסף אשר היה עם השוטר רן מלכה מספר כי התבקש לשמש כצוות מעצר ברכב מוסווה, כאשר נאמר כי ברכב אמור להיות המשיב 1 המוכר לו מעבודתו ואדם נוסף. בזמן שישב ברכב זיהה את רכב המיצובישי שנמצא בפקק תנועה. הוא רץ לכיוון הרכב שהיה מלפניו כשהוא חובש כובע משטרתי וצועק "משטרה", וניסה לפתוח את דלת הנוסע ללא הצלחה. בשלב זה הרכב התחיל בנסיעה בניסיון להימלט, והוא הצליח לנפץ את חלון הנוסע וזיהה את המשיב 1 כנוסע. עוד ציין כי הרכב כמעט עלה לו על הרגל והוא נאלץ לקפוץ הצידה על מנת שלא להיפגע. לאחר מכן ראה את הרכב עולה על המדרכה ונותן מכה לרכב המשטרתי שעל גגו היה אור כחול, ממשיך בנסיעה במהירות על המדרכה ושם הוא רואה את השוטרים אריאל וחווה עם כובע משטרתי על ראשם והרכב נוסע לכיוונם, השוטר אריאל שולף אקדח לכיוון הרכב והם נזרקים לצדדים על מנת לא להיפגע. הוא המשיך בריצה לכיוון הרכב, ניפץ את החלון האחורי על מנת לפתוח הדלתות שהיו נעולות, וביחד עם השוטר אריאל ניסו להשתלט על המשיב 1 שהתנגד למעצר.

גם שוטר רן מלכה שהיה עימו מתאר את השתלשלות האירועים, כאשר אף הוא מספר כיצד לאחר שזיהה את הרכב החשוד רץ לעברו כשהוא חובש כובע משטרתי, הגיע לצד של נהג הרכב, ניסה לפתוח הדלת שהייתה נעולה וכאשר הוא צועק "משטרה" ופותח את דלת הרכב, נהג הרכב הסתכל עליו, שבר את ההגה, נתן גז ועלה על המדרכה ונסע במהירות על מנת להימלט. אז הבחין בשוטרים אריאל וחווה, כשחווה לובשת אפוד משטרתי זוהר, עומדים על מנת לעצור את הרכב אשר נסע לכיוונם. הוא רץ אחרי הרכב שנעצר כעבור 30 מטר, הוציא את הנהג מן הרכב וזה התנגד למעצר.

גם מהדו"ח של השוטר דסאלי אשר היה בצוות, עולה כי כשהתקרב למקום הבחין בשוטרים רן ונדב יורדים מן הרכב, שאת מספרו קיבל קודם בתדרוך, רצים לעברו כשהם צועקים "משטרה". הוא ראה את נדב מנסה לפתוח את דלת הנוסע, אז הרכב חתך ימינה עלה על המדרכה כאשר באותו שלב נדב ניפץ את החלון של הנוסע תוך שהוא קפץ הצידה. ציין כי ירד מן הרכב כשהוא עם כובע בילוש, ובשלב מסוים הבחין שהרכב נעצר. אז הלך לדלת הנהג עם השוטרים רן וחווה אשר הוציאו מהרכב את החשוד, לאחר שהוא התנגד למעצר.

אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תוכחנה בסוף ההליך הפלילי ראיות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר. עם זאת בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (ראה בש"פ 8587/95 זאדה נ. מ"י).