מדינת ישראל נ' קגו

הכרעת דין

1.האישום

ב- 27.1.12 סמוך לשעה 15:15 נהג הנאשם רכב פרטי בכביש 90 מירושלים לצומת אלמוג.

בק"מ 291 פנה הנאשם שמאלה בחוסר זהירות למשתלה וגרם לתאונת דרכים עם רכב פרטי שנסע בעקבותיו (להלן – המעורב) שניסה להימלט מרכב הנאשם.

כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלה של ממש הנאשם ונוסעת ברכבו והמעורב נחבל. כמו-כן כלי הרכב ניזוקו.

2.התשובה לאישום

הנאשם "כמעט עמד" על השול ואז המעורב פגע בו.

3.הסכמות

הצדדים הסכימו שבית משפט יקבל לידיו חומר הראיות ויכריע.

4.תימצות הראיות

המעורב (נדב בנבניסטי) מסביר "נסעתי ישר (בעקבות רכב הנאשם – י.ר.) פתאום הפתיע אותי רכב שעשה פרסה... אולי רצה לפנות לכיוון המשתלות מצד שמאל ושהוא עשה את הפניה המרחק בינינו היה קצר. אז אני ניסיתי להתחמק ממנו. לקחתי את ההגה שמאלה ופגעתי בו". משנשאל היכן היה הנאשם שעה שהתקרב אליו "ראיתי אותו בניצב לכביש על השוליים הימניים במצב נסיעה. הוא כבר עבר את קו השוליים בנסיעה" ואז להסברי המעורב היה רחוק מהנאשם 6-5 מ'.

הנאשם סיפר בהודעתו כי ביקש לפנות שמאלה ומסביר "אני הפעלתי וינקר ימינה. לקחתי מטר וחצי ימינה לשוליים בצד ימין ועמדתי. הסתכלתי .... קדימה ואחורה ונשארתי בזוית קטנה שמאלה... ראיתי שאין רכב ממול ומאחורי. חתכתי את הכביש שמאלה למשתלות. עליתי על השוליים בצד שמאל ושם עמדתי ובזמן שעמדתי בצד שמאל... (אירעה התאונה בחלוף שניה – י.ר.). הנאשם ציין כי כלל לא ראה מהיכן הגיע הרכב שפגע בו.

עד אובייקטיבי עמד במקום ותיאר התאונה באופן הבא:

"... וראיתי את השברולט (רכב הנאשם – י.ר.) וירד לאט לאט עם וינקר לכיוון שמאלה לכיוון משתלת גן עדן. הטויטה (רכב המעורב – י.ר.) היה מאחריו נסע במהירות... הוא (המעורב – י.ר.) הופתע שראה את השברולט ואז עקף אותו מצד שמאל....".

חוו"ד בוחן. שדה הראיה של הנאשם לכיוון המעורב (לאחור) לפחות 300 מ'. מקום האימפקט במסלול הנגדי (ד' בתרשים).

5.מסקנות

אין ספק באשמת הנאשם. מדובר בכביש 1 כביש בינעירוני בו המהירות המותרת 80 קמ"ש. לפי כל העדויות הנאשם ירד לשול ימני ומשם לאחר המתנה קצרה פנה שמאלה לעבר משתלה, תוך שחוצה הכביש מימין לשמאל.

על פי ממצאי הבוחן התאונה אירעה במסלול הנגדי קרוב מאוד לשול משמע הנאשם עבר 7 מ' בכביש עד שאירעה התאונה (מרחק רב) בלא שהבחין כלל ברכב המעורב שהתקרב אליו.

על פי תקנה 41 לתקנות התעבורה על הנאשם חובה טרם הפניה לוודא שיכול לבצע הפניה בזהירות ומבלי לגרום סיכון.

הנאשם על פי שדה הראיה הגדול יכול היה להבחין ברכב המתלונן טרם שהחל בפניה (וראה לעניין עדות העד האובייקטיבי).