מדינת ישראל נ' קבלאן(אסיר)

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום עכו
25700-11-10
16.2.2011
בפני :
משה אלטר

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
אמל קבלאן
גזר-דין

גזר דין

1.הגב' פאטמה דיב (להלן: "המתלוננת"), הינה ילידת שנת 1918 ומטופלת ע"י עובדת זרה. היא מתגוררת בבית צמוד קרקע, בישוב בית ג'ן.

בתאריך 11/11/10, בסמוך לשעה 03:00, פתח הנאשם חלון הזזה, שהיה סגור אך לא נעול, בבית של המתלוננת ונכנס לתוך הבית על מנת לגנוב מתוכו. כאשר החל לחטט מתחת לכרית עליה היה מונח ראשה של המתלוננת, התעוררה המתלוננת ואז הנאשם ברח, מבלי שהצליח לגנוב דבר.

בשל התנהגותו האמורה הוגש נגד הנאשם כתב האישום שבפניי, בו מיוחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 406 (ב) ריישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בישיבת ההקראה הודה הנאשם בעובדות שפורטו בכתב האישום ובעקבות הודאתו הורשע בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש שיכלול מאסר בפועל לתקופה ממושכת ומאסר על תנאי מרתיע וכן לחייבו בתשלום פיצוי למתלוננת. זאת לאור חומרת העבירה שבביצועה הורשע, נסיבות ביצועה, מיהות הקורבן ועברו, הכולל 8 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, חלקן בגין מס' תיקי פ"א שצורפו (סה"כ מדובר ב- 31 תיקי פ"א).

הסניגור, לעומתה, ביקש להסתפק בתקופת מאסר קצרה שלאחריה יוכל הנאשם להתחיל בטיפול גמילה. זאת לאור גילו של הנאשם (בן 48), הרקע לעבריינותו (פגיעה פיזית שעבר בשנת 1989, שהביאה להתמכרותו לסמים), מצבו הבריאותי – נפשי והודאתו בהזדמנות הראשונה.

בטרם הטיעונים לעונש שמעתי את בן דודו של הנאשם, מר חוסין קבלאן, שסיפר על הפציעה הקשה שנפצע הנאשם בראשו ועל כך שהכאבים בראש הם שהביאוהו להשתמש בסמים. הוא גם הבהיר שבני משפחתו של הנאשם עומדים לצידו ומעוניינים שהנאשם יעבור טיפול גמילה.

3.אין חולקין באשר לחומרת העבירה בה הורשע הנאשם. אין צורך להכביר מילים על הפגיעה הקשה שפוגעות עבירות הרכוש בציבור. הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא גם נפשית. יפים לעניין זה דברי כב' השופט ח. מלצר בע"פ 7453/08, מדינת ישראל נ. אורן אואזנה ואח' (פורסם בתק-על 2008 (4), 4077), שאמר:

"לגישתי, כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים רק כ'עבירות רכוש' (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת נפש הנגרמים לקורבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד, הגדרת עבירות אלה כ'עבירות רכוש', נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות התמצית באמירה: 'ביתו של אדם – מבצרו'. ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאים את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית – מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי - משפחתי השמור ביותר של האדם. נזקים אלה עולים לפרקים בחומרתם אף על עצם אובדן הרכוש בשווי כזה או אחר..."

יש לזכור שאחוז הגילוי בסוג זה של עבירות, הפוגעות קשות בציבור, הוא נמוך ולכן יש צורך בנקיטת ענישה מחמירה כלפי אותם עברייני רכוש שעליהם מצליחה המשטרה לשים את ידה. זאת, הן כדי להרתיע את העבריין שנתפס והן כדי להרתיע את הרבים.

מה שמוסיף לחומרה במקרה שבפניי הוא עברו של הנאשם, הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים בלא פחות מ- 31 תיקי פ.א., שנעברו במהלך תקופה של כ- 15 שנה (החל את דרכו העבריינית בשנת 1995), העובדה שעונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר (לתקופה מצטברת של 50 חודש) וכן מאסרים על תנאי לא היה בהם כדי להרתיעו, העובדה שהוא מכור לסמים ומבצע עבירות רכוש, ככל הנראה, כדי להשיג כספים למימון רכישת הסם ומיהות הקורבן (אישה סיעודית, בת 93 שנים).

ראוי לציין שהצדדים נתנו את הסכמתם כי אעיין לצורך מתן גזר הדין, בתסקיר המעצר שניתן בעניינו של הנאשם (במסגרת תיק מ"ת 25717-11-10). מהתסקיר עולה תמונה של אדם בעל קווי חשיבה עברייניים תוקפניים ואלימים וכי "קיומם של קווי חשיבה התמכרותיים ועברייניים מוסיפים למורכבות מצבו ולסיכון הנשקף להתנהגות פורצת גבולות".

אכן, נסיבותיו האישיות של הנאשם לא קלות, אולם אין בהן כדי להצדיק ענישה מקלה, כפי שמבקש הסניגור. כמובן שיש לקחתן בחשבון לקולא בעת גזירת הדין, כמו גם את הודאתו בהזדמנות הראשונה.

4.סיכומו של דבר לאור האמור בסעיף 3 דלעיל ולאחר שאיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

מאסר לתקופה של 18 חודשים מיום מעצרו, 11/11/10.

מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מהעבירות המנויות בסימנים א', ג' ד' ו- ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין ויורשע עליה.

אני מחייב את הנאשם לשלם למתלוננת פיצוי בסך 3,000 ₪. הפיצוי ישולם תוך 90 יום מיום שחרורו מהמאסר, בדרך של הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש.

המזכירות תעביר את סכום הפיצוי למתלוננת, מייד לאחר הפקדתו.

מומלץ כי במהלך תקופת מאסרו ישולב הנאשם במסגרת טיפולית כדי לגמול אותו מהשימוש בסם, שאם לא ייגמל לא ירחק היום והוא ישוב לפקוד את אולמות בתי המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>