מדינת ישראל נ' קבטי(אסיר) ואח'

החלטה

בעניין המשיב 3

רקע

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום אשר מייחס למשיב עבירה של סחר בסמים מסוכנים בצוותא חדא בשני אישומים.

על-פי האמור בכתב האישום בתקופה שבין ספטמבר 2009 ועד יוני 2010 פעלה שוטרת כסוכנת סמויה במחוז המרכז.

על-פי המתואר באישום הראשון, הוא האישום הרביעי בכתב האישום, בתאריך 26.5.10 התקשרה הסוכנת לרונן סלומון (להלן: "רונן") ובקשה ממנו סם מסוג קוקאין. רונן השיב בחיוב והורה לה להגיע למסעדת "גחלים" בראשון לציון (להלן: "המסעדה" או "המקום"). בסמוך לשעה 15:30 הגיעה הסוכנת ברכבה למסעדה והודיעה לרונן כי היא ממתינה לו ברכבה. רונן הגיע בסמוך לכך למקום, ניגש לרכבה של הסוכנת ומסר לה שתי מנות סם מסוג קוקאין, וזו שילמה עבורן 900 ₪. בהמשך לכך ביקשה ממנו הסוכנת שתי מנות נוספות. רונן נענה לבקשתה, נכנס לרכבה של הסוכנת והחל לבצע שיחות טלפון על-מנת לענות לסוכנת על מבוקשה. בהמשך לכך הורה לה להמתין כחצי שעה במקום. בסמוך לשעה 16:30 הגיע המשיב למקום עם רכבו. רונן ניגש לרכב והושיט יד לעברו של המשיב, והמשיב מסר לו שתי מנות סם מסוג קוקאין. מיד ובסמוך לכך ניגש רונן ומסר לסוכנת את שתי מנות הסם והסוכנת מסרה לרונן בתמורה לכך 900 ₪, אותם העביר למשיב.

על-פי המתואר באישום השני, הוא האישום החמישי בכתב האישום, בתאריך 23.5.10 הגיעה הסוכנת למסעדת "גחלים" בראשון לציון ובקשה מרונן סם מסוג קוקאין. השניים קבעו כי יהיו בקשר מאוחר יותר והסוכנת עזבה את המקום. בסמוך לשעה 19:50, לאחר תיאום עם רונן, הגיעה הסוכנת למסעדה. למקום הגיע רכבו של המשיב, אליו ניגש רונן והושיט ידו לעבר המשיב, והלה מסר לו סם מסוכן מסוג קוקאין. מיד ובסמוך לכך עזב רונן את רכבו של המשיב, ניגש אל רכבה של הסוכנת ומסר לה סם מסוג קוקאין אותו קיבל מהמשיב. בתמורה לכך שלמה הסוכנת לרונן 900 ₪.

ראיות לכאורה

המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה. ב"כ המשיב טוען כי בשני האישומים אין ראיות לעניין העברת כספים או סמים בין רונן למשיב, ולכן לטענתו אין ראיה ישירה בה רואים כי נעשתה עסקת סמים. ב"כ המשיב ציין כי עדותו של רונן אינה מסבכת את הנאשם, וכך גם התצפיות ועדות הסוכנת, אשר עוסקת בעיקרה בסחר בסם בינה לבין רונן. עוד ציין ב"כ המשיב כי לא ניתן לראות בקלטות הכנסת ידיים לתוך רכב המשיב, אלא אך שיחה בין רונן למשיב.

לעומת זאת, טוען ב"כ המבקשת, כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה. בנוגע לאישום החמישי, טוען ב"כ המבקשת כי יש בדחיית הפגישה בין הסוכנת לבין רונן, על-ידי רונן, כדי להצביע על כך שלא היו ברשותו סמים באותו הרגע. לאחר שהגיעה הסוכנת למסעדה, נצפה רונן ממתין מחוץ למסעדה לבואו של המשיב, ורק לאחר שניגש לרכבו היה בידיו למסור לסוכנת את הסם. בנוגע לאישום הרביעי, ב"כ המבקשת הפנה לדוחות הפעולה ולתקליטורים המראים כי המשיב לא נכח במקום על-מנת לסעוד, כפי טענתו, וזאת משום שאינו נצפה בשום שלב נכנס למסעדה. כן הפנה לעדות הסוכנת, שלדבריה הבחינה במשיב מעביר דבר מה לרונן, טרם זה העביר לה את הסם.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ואין כל כרסום או הפחתה בעוצמתן. אכן אין די בהימצאותו של המשיב במקום בו נערכו עסקאות הסמים נשוא הבקשה בכדי להוות ראיות לכאורה, וזאת אף אם מדובר בפעמיים, ובזמנים החופפים את השלב בו לדבריו של רונן הוא "מארגן" עבור הסוכנת את הסם. אולם לא כך הם פני הדברים במקרה זה. המשיב אמנם נתן הסבר לגבי שהותו במקום בעת ביצוע עסקת הסמים בין הסוכנת לבין רונן, כאשר לדבריו היה במקום על-מנת לסעוד. אולם הסבר זה עומד לו לרועץ, שכן נצפה בהקלטות המשטרה עוזב במהרה את המקום, מבלי להיכנס למסעדה.

בכל הנוגע לאישום החמישי, עולה מעדות הסוכנת ודוח פעולה וצילום של רמי יובוב, מיום ה-23.5.10, כי רונן נצפה מכניס את פלג גופו העליון לרכבו של המשיב ומושיט ידיו כלפי המשיב. אליהם מצטרף דוח הפעולה של נביה חנות, אף הוא מיום ה-23.5.10, אשר תצפת אותה עת על האירוע, ואף הוא הבחין ברונן רוכן כלפי רכבו של המשיב, מושיט ידו כלפיו ואף מקבל ממנו דבר מה.

בכל הנוגע לאישום הרביעי, מעדות הסוכנת מיום ה-26.5.10 עולה כי היא הבחינה במשיב מעביר לרונן דבר מה, כאשר רונן ניגש לרכבו, וטרם מסר לה את מנות הסם. דוח הפעולה והצילום של רמי יובוב, מאותו היום, אף הוא מעלה כי המשיב העביר דבר מה לידיו של רונן, עת ניגש לרכבו. כך גם דוח הפעולה של נביה חנות. בהעדר הסבר מניח את הדעת למעשים אלה של המשיב ושל רונן בסמוך לביצוע עסקת הסם עם הסוכנת בשני מקרים שונים, המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמשיב מסר לרונן סמים, אשר הועברו על-ידי רונן לסוכנת.

יתרה מכך, המשיב הכחיש בהודעתו במשטרה כי רונן חייב לו כסף (עמ' 2 להודעתו, ש' 24-27), בעוד אשת המשיב, בהודעתה מיום 7.6.10, טענה כי השניים הגיעו למקום בתאריך ה-26.5.10 על-מנת לקחת מרונן כסף, אותו הוא חייב למשיב (עמ' 4 להודעתה, ש' 4-5). עוד טוענת אשת המשיב בהודעתה כי ביום ה-23.5.10 לא ראתה את המשיב נותן דבר לרונן (עמ' 4 ש' 28) וזאת עת היא יושבת לידו כאשר רונן נצפה מקבל דבר מה מהמשיב. סתירות אלה בגרסאות המשיב ואשתו מחזקות את ראיות המבקשת.

עוד אוסיף כי קיים חיזוק לראיות המבקשת כאשר בחיפוש שנערך בביתו של המשיב נמצאו במכנסיו שטרות מגולגלים בסכום של 16,400 ₪.

למרות הראיות האמורות שהינן לכל הדעות ראיות לכאורה מספקות להוכחת האשמה. סברתי כי היה מקום לבחון האם התקיימו שיחות טלפון בין רונן לבין המשיב בסמוך לביצוע עסקאות הסם. בהמשך לכך ובהסכמת המשיב, הוריתי כי המשטרה תוציא פלטי שיחות כאמור ותבחן האם התקיימו שיחות טלפון בין רונן למשיב, או שמא הגעתו של המשיב למסעדה הייתה אקראית וללא תיאום מוקדם ביניהם.

המבקשת פעלה בהתאם והוציאה פלטי שיחות אשר הוצגו בפניי היום. פלטי שיחות אלה מהווים הוכחה לכאורה לכך שהמשיב הגיע למקום לפי הזמנתו של רונן בסמוך לביצוע עסקאות הסם, ועל כך נאמר "הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו".

לאור האמור לעיל, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה ואין כל הפחתה בעוצמתן.

עילת מעצר

בנוגע לעילת המעצר, לא יכולה להיות מחלוקת אודות עילת המעצר הסטטוטורית, כאשר עסקינן בעבירות של סחר בסמים, והדברים ידועים.