מדינת ישראל נ' קבהא

נוכחים:

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של הסעה שלא כדין עבירה בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בתאריך 22.4.10 הסיע הנאשם, בכביש הסרגל, חמישה תושבים זרים בגירים וארבעה תושבים זרים קטינים, מבלי שהיה בידיהם אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין.

במהלך שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים ביניהם לידי הסדר טיעון. הנאשם חזר בו מכפירה, הודה והורשע בכתב האישום. בית המשפט נתבקש להטיל על הנאשם עונש של 4 חודשים מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות ופסילה של הרישיון למשך 7 חודשים,  פסילה על תנאי והתנאי שלא לעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל ברכב וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

התביעה עתרה לכבד את הסדר הטיעון שהינו הסדר סביר ומשקף את מדיניות הענישה המקובלת. התביעה עתרה להטלת קנס כספי גבוה, שישקף אף הוא את חומרת העבירה הואיל ומדובר בעבירה אשר יש לצידה רווח כלכלי ניכר.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

הסנגור ביקש מבית המשפט להתחשב בכך שלנאשם הרשעה קודמת אחת, אשר התיישנה ולא נמחקה, ולהתעלם מטענת המאשימה כי מדובר בעבירה עם רווח כלכלי.

הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם וטען שהיא חסכה מבית המשפט ומהצדדים ישיבות ממושכות של חקירת עדים שהיו כבר אז במעצר אשר פקע.

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם מפרנס יחיד ועובד במפעל בבית שאן ומשתכר שכר מינימום, אב ל – 6 ילדים.

הסנגור טען כי בהתאם להנחיות אחריות שלא היו מונחות בפניו עת הגיע להסדר, אין מעמידים לדין אנשים שהסיעו אחרים לאל תמורת כסף. הנאשם ביקש להתחשב בכך בעניין קביעת גובה הקנס.

דיון:

הנאשם הורשע בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים לשטחי המדינה. המדובר בעבירה חמורה אשר יש בה כדי לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל ובשלום אזרחיה. הנאשם סייע לשוהים הבלתי חוקיים לנוע בשטחי המדינה ובכך לפרוץ את מעגל האבטחה, שנועדו למנוע מעשי טרור.

בתי המשפט הדגישו לא אחת, את החומרה שיש בהסעת השוהים הבלתי חוקיים לשטחי המדינה ואת הצרך בהטלת ענישה מרתיעה בדמות של מאסר בפועל אף ללא אפשרות לבצע עבודות שירות. (ראה, רע"פ 3444/03 משארקה נ' מדינת ישראל, תק –על 2003 (2) 894, ע"פ 1396/03 (מחוזי- נצרת) אברהים סבאס נ' מדינת ישראל, ע"פ (מחוזי י-ם) 7679/03 איסמעיל פקיה נ' מ"י מיום 26.11.03 ( טרם פורסם.)

בקביעת גובה הקנס, נתתי דעתי לנסיבות האישיות של הנאשם כפי שנטענו על ידי בא כוחו והיותו מפרנס יליד לששת ילדיו.

נתתי דעתי לכך שלנאשם הרשעה אחת, ואף הרשעה זו התיישנה ולא נמחקה.

נתתי דעתי להודאת הנאשם אף אם היא באה לאחר תחילת שמיעת הראיות.

הצדדים הגיעו ביניהם לידי הסדר טיעון. אלמלא הסדר הטיעון, הייתי מטיל על הנאשם עונשים חמורים יותר.