מדינת ישראל נ' קאסם(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירות של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

המדובר באירוע אלימות מתמשך מיום 14.5.11, כאשר ארבעה שוטרי מג"ב מילאו תפקידם במסגרת סיור שגרתי במשמרת לילה. הנאשם, שהיה בגילופין, ניגש לשוטרים אשר עיכבו אחר, ואמר להם להניח לאותו אדם. בהמשך כשנתבקש על-ידי אחד השוטרים (להלן: השוטר יעקב) להתרחק מהמקום, ירק לעברו וקיללו. שוטר אחר (להלן: השוטר פואד) ביקש ממנו להזדהות, אך הנאשם לא שעה לבקשתו והמשיך ללכת. כאשר התקרב השוטר פואד לנאשם, החל בתגובה להשתולל, לצעוק ולדחוף אותו, וכן צעק ודחף את השוטר יעקב אשר הגיע לסייע לעוצרו. בהמשך, לאחר מעצרו, בניידת, הנאשם השתולל, ירק על השוטרים, ובעט בצווארו ובכתפו של השוטר יעקב אשר נהג בניידת באותה העת, וכתוצאה חש השוטר כאבים בכתפו ובצווארו. השוטר יעקב ניסה לעצור את הרכב, אך הנאשם המשיך לבעוט בהגה ובכך גרם לשוטר לאבד את השליטה על הניידת ולסכן כלי רכב אחרים. לאחר שהשוטר יעקב עצר את הניידת המשיך הנאשם לבעוט בו, ובתגובה תפס השוטר את רגליו ודחפו החוצה. הנאשם נפל על הכביש, קיבל מכה בראשו ונשרט בצווארו. לאחר שנאזק ברגליו והוכנס חזרה לניידת, איים על השוטרים בכך שאמר להם: "אל תדאגו אני אשב על כל אחד מכם עשרים שנה... אני אירה בכם...". בהמשך, בתחנת המשטרה, המשיך הנאשם להשתולל, לירוק לכל עבר, לאיים ולצעוק על השוטרים, ומשהגיע לחדר המש"ל, קם ושבר את דלת הזכוכית בחדר.

2.הנאשם צירף תיק נוסף – פ.א. 360273/11 (תחנת טייבה) בו הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין מיום 28.8.11, כשהמדובר בהפרת תנאי השחרור אשר הוטלו עליו בתיק העיקרי, במסגרתם היה עליו לשהות בקהילת "אלפטם", אך הוא עזב את הקהילה ונמצא באילת.

3.במסגרת ההסדר הגבילה עצמה התביעה לעתירה לעונש ראוי של שנה מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לשוטרים, כאשר ב"כ הנאשם חופשי בטיעוניו.

4.ב"כ המאשימה הדגישה כי המדובר באירוע חמור של תקיפת שוטרים, כשלטענתה, יש לראות חומרה יתרה בכך שפגע בשוטר באופן ממשי, התנהג בצורה אלימה בניידת תוך שגרם לסיכון המשתמשים בדרך ואיים על השוטרים. פירטה את נסיבות תיק הצירוף. ציינה, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, בין היתר, בעבירות של תקיפת שוטרים, סמים, רכוש ונשק, כאשר ריצה בעברו שני מאסרים בפועל. טענה, כי מעברו ומנסיבות התיק דנן ניתן ללמוד על נאשם אשר מזלזל במוסדות המדינה ונציגיה, ואינו בוחל מלתקוף, לקלל ולאיים על אדם הלובש מדים כשהאינטרס הציבורי מחייב הוקעת מעשים אלו ויש צורך בענישה מוחשית.

עם זאת, ציינה את השיקולים שיש לזקוף לטובת הנאשם, הכוללים הודאה בכתב אישום שתוקן לקולא, בהזדמנות הראשונה, וכן צירוף תיק בשלביו הראשונים. על כן, עותרת היא להטיל על הנאשם עונש ראוי של שנה מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לשוטרים.

5.הסנגור ביקש להסביר את הרקע לאירוע, וטען כי באותה עת חזר הנאשם מחתונת אחותו, ולכן היה שרוי בגילופין. הוסיף, כי אמנם הנאשם פנה לשוטרים אך לא התכוון לפגוע בהם או להכשילם. טען, כי השוטרים, על רקע היכרותם עם הנאשם, תרמו להסלמת האירוע. כמו-כן, ציין, כי הנאשם נפצע מהתנהגות השוטרים (נ/1). עוד טען, כי הנאשם הודה, בהזדמנות הראשונה, בכתב אישום שתוקן לקולא, כאשר נסיבות האירוע ואופי העבירות אינם מעידים על רמת מסוכנות גבוהה הנשקפת מהנאשם, ועל כן אין הצדקה לעתירת ב"כ המאשימה. ציין, כי הנאשם שהה במעצר עד ששוחרר לחלופת מעצר אותה עזב, ומאז ועד היום, למעלה מארבעה חודשים, נמצא במעצר. לכן, עותר הוא להסתפק בתקופת מעצרו ולהטיל עליו עונש צופה פני עתיד. הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו, אך ייאמר כי אין מדובר בנסיבות הדומות לענייננו.

5.בדברו לבית המשפט ביקש הנאשם סליחה על מעשיו, והוסיף כי לא יחזור על כך שנית.

6.הצדק עם ב"כ המאשימה כי עובדות התיק העיקרי מעלות, אכן, התנהגות מכוערת, אלימה, ומתמשכת כלפי אנשי אכיפת החוק, הראויה לגינוי ולהוקעה. השוטר יעקב, במיוחד, היה קרבן לאלימות קשה מצידו של הנאשם, כאשר בנוסף, התנהגותו משולחת הרסן של הנאשם במהלך הנהיגה הביאה לאיבוד השליטה ולסיכון המשתמשים בדרך. בהמשך, למרות שניתנה לו הזדמנות לטיפול במסגרת הליכי המעצר, הפר את האמון שנתן בו בית-המשפט ועזב את הקהילה הטיפולית על דעתו לעיר מרוחקת.

7.לחומרה יש להוסיף עוד, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות נשק, סמים, רכוש, אלימות ועבירות כלפי שוטרים – לרבות תקיפה, כאשר מאסרים בפועל ממושכים אותם ריצה בעבר אינם מרתיעים אותו מלשוב ולבצע עבירות חמורות. מכלול השיקולים לחומרה אכן מעלים, כי על בית המשפט להעביר מסר ברור לנאשם, על מנת להרתיעו ואחרים שכמותו, לבל יעזו להתנהג בצורה אלימה כלפי הציבור בכלל, וכלפי אנשי אכיפת החוק בפרט. חומרת העבירות ונסיבות הנאשם מבססות את הצורך בענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל ממושך, ולא ניתן לאמץ את עתירת הסניגור ולהסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

7.עם זאת, לצורך קציבת העונש הראוי יש להתחשב בהודאתו של הנאשם בכתב-אישום שתוקן לקולא, בחסכון בזמן שיפוטי עת הודה בו בהזדמנות הראשונה ובהבעת החרטה על מעשיו. שיקולים אלו, לטובתו של הנאשם, מביאים לכך שניתן לרכך במעט את רף הענישה שהוצג על-ידי ב"כ המאשימה.

8.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום: 14.5.11 – 13.7.11, 1.9.11 ועד היום.

מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים יום שחרורו, שלא יעבור עבירות אלימות מכל סוג.

על הנאשם לשלם לשוטר יעקב פיצוי בסך של 2000 ₪. סכום זה יופקד בקופת בית משפט עד ליום 1.2.2012, והמזכירות תעבירו לעד תביעה 4 באמצעות ב"כ המאשימה - אשר בנוסף, יעדכן את המתלונן אודות הפיצוי שנפסק.

ככל שקיים פיקדון בתיק המ"ת – יועבר הוא בהסכמה למתלונן כפיצוי.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כד' כסליו תשע"ב , 20 דצמבר 2011 , בנוכחות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: