מדינת ישראל נ' קאופמן

החלטה

נימוקים להכרעת הדין

ביום 28/11/10 שמעתי את הראיות בתיק ובתום שמיעת הראיות הוריתי על זיכויו של הנאשם מחמת הספק ואלה נימוקיי להכרעת הדין:

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 24/05/10 נהג את רכבו בכביש 2 לכיוון דרום, בדרך עירונית, במהירות של 107 קמ"ש, מקום בו מותרת מהירות מקסימאלית של 70 קמ"ש.

2.מטעם המאשימה העיד השוטר עורך הדו"ח, רס"ב ישראל אברהם והוגש הדו"ח ת/1.

3.יצוין כי מדידת המהירות בוצעה על ידי מכשיר ממל"ז LTI2020.

השוטר חזר על האמור בדו"ח וטען כי עמד ביציאה הדרומית מחיפה כשהוא מפעיל מכשיר ממל"ז. הוא הבחין ברכב של הנאשם הגיע בנתיב הימני מתוך שני נתיבים, רכבו היה הראשון בתנועה המתקרבת מצפון לדרום, הוא כיוון את מכשיר הממל"ז לעבר רכבו של הנאשם ממרק של 243.4 מטרים והמהירות שהופיעה על הצג הייתה 112 קמ"ש. הוא עצר את רכבו של הנאשם, הסביר לו את מהות העבירה שעבר והציג לו את המהירות על גבי הצג. תגובתו של הנאשם הייתה שהוא לא נסע במהירות המיוחסת לו.

בחקירה הנגדית הכחיש השוטר את טענת הנאשם לפיה היה עם השוטר שוטר נוסף, ואותו שוטר נוסף הוא זה שניגש לנאשם, כמו כן הכחיש השוטר את טענת הנאשם לפיה הפעיל את המכשיר מתוך הניידת. עוד טען השוטר כי עמד עם הניידת במרחק של 750 מטר מתמרורי ב20 שאת הימצאותם ווידא עוד קודם לכן.

4.במהלך חקירתו של השוטר ולשאלות בית המשפט הסתבר כי השוטר טען כי ביצע את בדיקת התיאום כאשר העמוד אליו הוא מכוון הוא במרחק של 20-30 מטרים. עוד טען כי לא בדק את המרחק לעמוד מעולם וכי מדובר במרחק הידוע לו מראש, וכלשונו: "לא בדקתי את המרחק לעמוד, זה מרחק שאנו יודעים בערך מראש. הבדיקה של התיאום אנחנו אף פעם לא מודדים מרחק" (עמוד 2 שורות 23-24). יצוין כי אף לא הוגשה תעודת עובד ציבור ביחס לנטען על ידי השוטר.

5.על פי הפסיקה קיימת חובה לוודא את המרחק בבדיקת התיאום, מה גם שהמרחק עליו הצהיר השוטר אינו המרחק הנכון, דבר המחזק את החשש אשר אושר על ידי השוטר, שהוא מעולם לא בדק את המרחק לעמוד שבאמצעותו הוא עושה את הבדיקה המשמעותית הזאת אשר נועדה לאמת את דיוק המכשיר. לא זו אף זו, השוטר הבהיר בעדותו כי מדובר במידע הידוע לו, כלומר, מדובר בעדות מפי השמועה וגם מטעם זה אין לקבלה (ראה ע"פ (מחוזי נצרת) 1128/03 מדינת ישראל נ' קרזבום – לא פורסם).

6.בנסיבות אלה נוצר ספק בדבר אמינות המדידה, ספק זה פועל לטובת הנאשם ועל כן החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

העתק החלטה זו יועבר לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: