מדינת ישראל נ' צרצור(אסיר)

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בתיק המצורף, הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.

גלית ציגלר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של איומים, עת התקשר למשטרה וטען כי הוא ירצח את אשתו וביקש סיוע למניעה.

הנאשם ביקש לצרף תיק נוסף, בו הודה והורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, עת עזב את הקהילה הטיפולית עליה הורה בית המשפט.

ב"כ הצדדים הציגו בפני ביהמ"ש הסדר טיעון הכולל מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הצדדים ביקשו לכבד את ההסדר בנימוקים שפורטו לעיל.

ייאמר כי יש צדק בדברי ב"כ הנאשם לגבי נסיבות האירועים, והגם שהנאשם אולי ניסה למנוע אירוע עתידי, יש בכך משום איום כמשמעותו בחוק.

הנאשם צריך להבין כי התנהגות אלימה מכל סוג שהיא אינה מתקבלת על הדעת או בהבנה, וכי יש לתת הדין על כך.

לצד זאת יש להביא בחשבון את ההודיה המיידית, צירוף שני התיקים, חסכון בזמן ובעדויות של עדים לרבות המתלוננת שהיא אשתו, וכל אלה עומדים לזכותו.

לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם וממאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו, שהופך להיות חב הפעלה בנסיבות שני התיקים, ודומה כי ראוי להבהיר לו שענישה כזו אכן מופעלת והיא בעלת משמעות.

עוד אני מביאה בחשבון את הנסיבות האישיות הלא פשוטות כעולה מהתסקיר, וכפי שפירטה ב"כ של הנאשם באשר לסיוע שהגיש בעבר למדינה, באשר למצב האישי והמשפחתי, ולזהות הבעיתית כפי שנוצרה במהלך השנים.

שאני מעמידה לנגד עיני את מלוא הנסיבות המפורטות, יש לומר כי הענישה המוצעת אינה ענישה מחמירה, אולם יש בה כדי לענות על האינטרס הציבורי ולהוות – כך אני מקווה- גורם מרתיע לעתיד.

לאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.בגין העבירות נשוא התיקים שבפני, 4 חודשי מאסר בפועל.

ב.אני מפעילה את עונש המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בת"פ 23799-12-10 לתקופה של 6 חודשים.

4 חודשים ירוצו במצטבר וחודשיים בחופף, באופן שבסך הכל ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל.

תקופת המאסר תחושב מיום 26.11.12, כאשר יש להפחית ממנה גם את ימי המעצר מיום 5.6.12 עד 16.7.12.

ג.6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזה מהעבירות בהן הורשע.