מדינת ישראל נ' צפורי

לאחר שבית המשפט שמע עדות עד התביעה, תשובותיו בחקירה נגדית, עדות הנאשם ותשובותיו בחקירה נגדית ובחן הדו"ח, נותר בלב בית המשפט ספק סביר. אשר על כן, הנאשם זכאי.

עד התביעה אשר העיד על-פי הנסיבות המפורטות ב- ת/1 לפיהן טען שהנאשם החזיק בטלפון נייד ביד ימין צמוד לאוזן ימין אך לא הסביר מאיזה מרחק ראה זאת ולא הסביר כיצד נסע אחר רכב הנאשם על-מנת לשמור על קשר-עין רצוף איתו.

בחקירתו הנגדית בתשובות לשאלות הנאשם, לא זכר ולא רשם כמה אנשים היו ברכב ולא זכר אם שאל או לא שאל האם כולם היו חגורים וטען שרשם בנסיבות רק את מה שראה לטענתו, בלבד - (ע' 1 ש' 25, ע' 2 ש' 7).

בסיום החקירה הנגדית, בתשובה לשאלת בית המשפט, טען עד התביעה כי נסע אחר רכב הנאשם בכיכר אך לא רשם זאת בנסיבות ב- ת/1 ואף לא רשם כמה זמן לקח עד שעצר את הנאשם.

הנאשם הן ביום ההקראה והן בעדותו, הסביר כי נסע עם 12 נערים מאלעד לבני-ברק, כל מהלך הנסיעה היה בקשר עם נציגת שירות של חברת "פלאפון" בדיבורית קבועה ברכב ואף המשיך בנסיעה כאשר נעצר ע"י עד התביעה וכן הדגיש שהסביר שכלל לא אחז בטלפון נייד ואח"כ נשאל גם לגבי חגורות ולאחר שהשוטר ראה שהנוסעים חגורים, חזר לדבר איתו בנושא הפלאפון.

בחקירתו הנגדית חזר על גרסתו כי אמר לשוטר שיש לו דיבורית קבועה ברכב, הראה לו את הדיבורית והסביר שוב כי אכן דיבר בטלפון נייד באופן חוקי אך לא החזיק אותו ביד.

הואיל ובמשפט פלילי עסקינן משנותר בלב בית המשפט ספק סביר, מן הדין לזכות את הנאשם כאמור ברישא.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ב, 21/05/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט

הוקלד על-ידי סילביה קוז'וקרו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: