מדינת ישראל נ' צורדקר בסט

הכרעת דין

כתב האישום והמענה

נגד הנאשם הוגש ביום 17/5/12 כתב אישום המייחס לו עבירת ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה ומהומה ועלבון במקום ציבורי, עבירות בניגוד לסעיפים 329(א)(2) ו- 194(ב) בצירוף 144ו(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי העובדות בכתב האישום, ביום 12/5/12 בשעה 16:00 לערך שהה הנאשם יחד עם חברתו וחברים בבריכה במלון "צל הרים" בים המלח. הנאשם שתה במהלך היום משקאות אלכוהוליים. הנאשם הרים את חברתו וניסה לזרוק אותה לבריכה כאשר רגלה מדממת.

המתלונן עבד כמאבטח במלון. המתלונן העיר לנאשם ואמר לו שלא לזרוק את חברתו למים. בתגובה לכך, התחיל הנאשם לקלל ולגדף את המתלונן וצעק לעברו בקול רם: "בדואי זבל". המתלונן המשיך ללכת. הנאשם לקח בקבוק בירה מזכוכית, שבר אותו והתקדם לעבר המתלונן כשחצי בקבוק הבירה השבור בידו. הנאשם הניף את ידו בכוונה לדקור את המתלונן והמתלונן תפס את ידו והפילו ארצה. המתלונן אחז בנאשם כשהוא שכוב על הרצפה עד אשר הגיעו אנשים נוספים שסייעו למתלונן לאחוז בנאשם עד למעצרו. בשלב בו הנאשם שוכב על הרצפה והמתלונן אוחז בו, המשיך הנאשם להעליב את המתלונן באומרו: "יא בדואי תעזוב אותי תן ליהודי לתפוס אותי", "יא בדואי מסריח".

במענה לכתב האישום, טען הנאשם, כי הוא החזיק בידו בקבוק בירה, אך לא שבר אותו ולא הניף אותו לעבר המתלונן ומכאן מובן שגם לא ניסה לדקור או לחבול במתלונן. המתלונן הפיל את הנאשם לרצפה וריתק אותו בעזרת שניים נוספים. הנאשם הודה שאמר למתלונן: "יא בדואי תעזוב אותי תן ליהודי לתפוס אותי", "יא בדואי מסריח".

ראיות התביעה

דרישתה של התביעה להרשעת הנאשם סומכת, בעיקר, על התשתית הראייתית המוכחת, לטענתה, בהודאות הנאשם ועדות המתלונן.

ע.ת.7, המתלונן, רייגן אזברגה העיד, כי באותו יום שבת, יום האירוע, הוא עבד כאיש בטחון במלון. במסגרת תפקידו הוא עבר ליד הבריכה והבחין בנאשם מנסה לדחוף לבריכה מישהי. העד אמר לנאשם "יש לה דם ברגל", "אל תזרוק אותה" והמשיך בדרכו. הנאשם בתגובה קילל את העד קללות בעלות אופי גזעני כגון: "ערבים, אני אהרוג את כל הערבים, אני חייל, אין לכם מקום פה" ולפתע העד שמע בקבוק שנשבר, הסתובב לאחור וראה את הנאשם בא לדקור אותו. העד השתלט עליו, סובב את ידו, הפיל אותו לרצפה עד שהגיעו קב"ט נוסף והמציל ויחד הם החזיקו בו עד שהגיעו שוטרים למקום. לטענת העד, הבקבוק השבור היה כל העת בידו של הנאשם, עד אשר הנאשם הופל ארצה והעד עיקם את ידו על מנת להוציא מידו את הבקבוק. העד הוסיף, כי הנאשם נראה לו שיכור. כשהגיעו השוטרים והחלו לקחת את הנאשם לניידת, הנאשם החל לרוץ לעבר החניון ולדברי העד נראה כי הוא החל להתעורר מהשכרות שאפפה אותו, אך השוטר תפס אותו. העד הדגיש שאמנם הוא לא ראה את הנאשם הולך ומביא את הבקבוק ושובר אותו, אך הוא שמע את הבקבוק נשבר וראה את הנאשם מניף את הבקבוק קדימה, כשידו מעלה, בגובה ראשו.

העד נשאל האם היתה מצלמה בשטח הבריכה שתיעדה את האירוע, וזה השיב כי אין באזור הבריכה מצלמות וזאת הוא יודע מתוקף תפקידו כקב"ט, שבין היתר, גם אחראי על המצלמות.

בעניין זה, ראה נ/1 מכתב ממנכ"ל המלון יהודה שמוראק המאשר שהיו ביום האירוע מצלמות אבטחה בשטח הבריכה, אולם לא קיים חומר מתועד מהאירוע בשל כך שחלפו מהאירוע למעלה מ- 14 יום שהם הימים בהם הזיכרון נשמר. כמו כן, התובע הצהיר, כי המשטרה לא בדקה אם היו מצלמות בבריכה (עמ' 29 שורה 3 לפרוטוקול).

העד הוחזר לדוכן העדים חצי שנה לאחר עדותו הראשונה. בעדותו השנייה העיד, כי הוא משוחרר בערובה בתיק שמתנהל נגדו בבית המשפט השלום בבאר שבע (ת.פ. 7453-04-13) בו הוגש נגדו כתב אישום לפיו הוא מואשם בשש התפרצויות לבניין שהינו דירת מגורים ולאחר שנדחק לפינה גם הודה שמדובר בהתפרצות לבית המלון "צל הרים" בו עבד כקב"ט, אך לא בזמן עבודתו שם (ראה נ/3, כתב האישום שהוגש נגדו). בעדותו אמר המתלונן, כי הוא הודה במעשים. עוד עולה מנ/3, כי בסעיף 5 לבקשת המעצר עד תום ההליכים, נרשם שמתנהלים נגדו בבית המשפט השלום תיקים בגין עבירות אלימות שהמתלונן לכאורה ביצע. המתלונן העיד, כי מלבד למקרה של קטטה שפרצה בכפרו בשנת 2002 בו הוא שוחרר והתיק נסגר מחוסר ראיות, אין לו תיקי אלימות נוספים.

אמרות הנאשם:

הודאתו הראשונה של הנאשם ניתנה במקום האירוע בפני ע.ת.2, השוטר בועז הירש שמילא את דו"ח הפעולה, ת/6, בו נרשם, כי העד הגיע למקום, פגש במתלונן שהוא קב"ט במלון שאמר לו, כי הנאשם ניסה לדקור אותו על ידי בקבוק, בכך ששבר אותו ורץ לכיוונו והוא תפס את ידיו והשתלט עליו. לאחר מכן, העד פנה לנאשם אשר אמר לו, כי "אכן קפץ עליו עם השבר זכוכית וניסה לפגוע בו בגלל שהוא שונא בדואים ובגלל זה התגייס לצבא בשביל לירות בבדואים כי הוא שונא אותם וקפץ על הקב"ט רק בגלל שהוא בדואי ולא מבין למה הוא פנה עליו" (השגיאות במקור- נ.ז.). העד כתב בדו"ח שהוא הריח ריח אלכוהול נודף מפי הנאשם והנאשם מסר כי הוא "מסטול".

גם בדו"ח העיכוב, ת/7, נרשם על ידי העד בסעיף 5 לדו"ח:

"תגובת המעוכב- אני תקפתי אותו בגלל שהוא בדואי אני שונא בדואים". "זה הבקבוק שתקפתי אותו".

בעדותו בבית המשפט נשאל העד: "אני רואה שלכאורה הנאשם פתח בפניך מיד בהודאה וסיפר לך את כל מה שכתוב כאן, כביכול, ופה למעשה אתה גובה ממנו עדות. ת: ברגע שהגעתי הוא פנה אלי ואמר לי, אני לא שאלתי אותו." (עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 1-3). (בשורה 3 נרשם בהמשך "הוא לא סיפר לי סיפר", למיטב זכרוני, מדובר בשגיאת הקלדה וצריך להיות "הוא סיפר לי"- נ.ז.). העד טען שחברו וחברתו של הנאשם שהיו עימו בזירה טענו, כי הם לא היו עדים לאירוע ולכן הוא לא גבה מהם עדות.

בת/9, אמרתו של הנאשם מיום האירוע בשעה 18:40, הנאשם נחקר ע"י החוקר סיון ינין ולמעשה, חזר בו מהודאתו בת/6 ו- ת/7. באמרה זו סיפר, כי הוא שתה אלכוהול בבריכה, היו חילופי דברים בינו לבין המתלונן. הנאשם אמר "התחלתי לדבר עליו מלוכלך" ואז: "...הוא בא לתפוס אותי ניסיתי להתנגד עליו הוא ישר הפך אותי לרצפה..." (ת/9, עמ' 2 שורה 19) ובהמשך " ...שתינו בירות הוא הפך אותי שהייתי עם הבקבוק והוא חשב שאני רוצה לדקור אותו..." (שם, שורה 26). כמו כן, בשורות 30-33 שב ואמר: "לא נכון לא שברתי את הבקבוק ולא באתי עליו, הוא שאמרתי לו בדואי מסריח, הוא בא ישר והפך אותי ונעל אותי עם הרגל ואני הייתי עם בקבוק...שהוא הפך אותי הבקבוק נשבר".

בסוף האמרה הוסיף, שאילו היה רוצה לשבור על המתלונן את הבקבוק הוא היה שובר לו בקבוק בראש.

ת/2, דו"ח ביצוע עימות בין המתלונן לנאשם, שערך החוקר דודו לוגסי ביום 14/5/12 בשעה 14:48. המתלונן חזר על האירועים כשהוא מדגיש: "..התחיל לומר לי בדואי מסריח ואני לא התייחסתי לזה והלך הביא בקבוק שהיה ליד מיטה של חבר שלו ושבר אותו ורצה לדקור אותי בכך שהוא בא אליי עם הבקבוק השבור לכיוון שלי..."(ת/2 עמ' 1 שורות 7-8 עמ' 2 שורות 9-10). הנאשם בהמשך לדברים אלה טען : "...אני אמרתי לו בדואי מסריח ובזה הוא התעצבן אני הייתי עם הבקבוק ביד התקדמתי אליו עם הבקבוק ביד אני שברתי את הבקבוק איפה שהיינו והלכתי לכיוון שלו עם הבקבוק שבור ביד" (ת/2 עמ' 2 שורות 13-16). בהמשך נשאל מה היו כוונותיו ולכך השיב: "התכוונתי להרתיע אותו שיפחד ממני לא בכוונה לדקור אותו ...". (ת/2 עמ' 2 שורה 19).