חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' צוקנדל

: | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
1712-09-13
29.4.2014
בפני :
נאיל מהנא

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
משה צוקנדל
הכרעת-דין

הכרעת דין

אני מזכה הנאשם מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

האשמה ומהלך הדיון

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

גרימת נזק לרכוש או אדם, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א–1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

סטיה מנתיב, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

מהירות בלתי סבירה, עבירה על תקנה 51 לתקנות התעבורה.

חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 08.10.12 בסמוך לשעה 12:00 נהג הנאשם בכביש מס' 395 באזור שיפוט ירושלים. בהגיעו לעקומה שנוטה ימינה נהג בחוסר זהירות, בכך שנסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי והתנגש ברכב אחר שהגיע מהכיוון הנגדי. כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות לנוסעים וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

הנאשם הודה בהתרחשות התאונה אולם כפר באחריות לה. לטענתו, התאונה הייתה בלתי נמנעת, שכן הוא נסע במהירות סבירה אולם עקב כשל מכאני ברכב לא היה בידו למנוע את התאונה.

הראיות

מטעם המאשימה העידו העדים הבאים:

מר מרדכי אברהם, הנהג המעורב (להלן: "הנהג המעורב") אשר נסע ברכבו ביחד עם אשתו וילדיו והגיע מהכיוון הנגדי לנסיעת הנאשם;

רס"מ אילן יוסף, בוחן התנועה אשר חקר את התאונה (להלן: "הבוחן"). אין מחלוקת כי הבוחן לא הגיע למקום התאונה לאחר התרחשותה אלא מספר ימים לאחר מכן. לטענתו, בעקבות קריאת ההודעה שנגבתה מהנאשם ביום 09.10.12, דהיינו יום למחרת התאונה (ת/3) הוא פנה ביום 15.10.12 למגרש בו אוחסן הרכב וביצע לרכב מספר בדיקות (ת/6). הבוחן זימן את הנאשם ביום 17.10.12 וחקר אותו בעצמו תחת אזהרה (ת/8) וביום 19.10.12 הגיע לזירת התאונה וערך מספר בדיקות בשטח ותצלומים;

עדת הראיה גב' ברברה בן עמי, אשר הגיעה מכיוון נסיעת הנאשם והבחינה בתאונה לאחר התרחשותה.

מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו. לא הוגשו ראיות מטעמו.

גדר המחלוקת

אין מחלוקת, כי הנאשם סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי ובשל כך נגרמה תאונת הדרכים. המחלוקת היא בשאלה האם כטענת הנאשם, התאונה הייתה בלתי נמנעת, כך ששום אמצעי זהירות לא היה מונע אותה או שמא כטענת המאשימה, שהאחריות לתאונה רובצת על כתפי הנאשם.

לטענת הנאשם, הוא ניסה לבלום ברם, הוא איבד שליטה על הרכב מאחר ומערכת ההיגוי לא פעלה והרכב המשיך בנסיעה לתוך נתיב נסיעתו של המעורב. לטענתו, ככל הנראה, הייתה קיימת בעיה במערכת ה- ABS כפי שטען כבר בפני השוטרת שהגיעה לזירת התאונה וכך גם בעת חקירתו הראשונה במשטרה שנגבתה יום למחרת התאונה. לטענתו, המשטרה לא טרחה לבדוק את גרסתו ובכך נפגעה הגנתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>