מדינת ישראל נ' צוציאשוילי

גזר דין

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה אחת שעניינה גניבת פלאפון. העבירה בוצעה בתחילת 2007, לפני כשלוש שנים.

העבירה הינה מסוג עוון, אך אינני מקלה ראש בחומרתה. לחובת הנאשם עבר פלילי ועונש מותנה.

עם זאת, נפסק לא אחת כי הענישה הינה אינדיבידואלית, וכי מן הראוי לבחון כל מקרה וכל נאשם על פי הנסיבות המיוחדות.

בענין זה – החלטת בימ"ש מחוזי חיפה – ע"פ 675/05, אבוטבול נ' מדינת ישראל- מיום 21.9.06. באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירה שעניינה התפרצות לדירת מגורים וגניבת רכוש בשווי כ-29,000 ₪, לנוכח המלצת שירות המבחן והסיכוי לשיקום – הומר מאסר בפועל בן שנה שהוטל בבימ"ש שלום, במאסר של 6 חודשים בעבודת שירות. במסגרת החלטה זו – אזכורי הפסיקה בענין כלל האינידיבידואליזציה בענישה.

2.בענייננו, הנאשם החליט להודות בביצוע העבירה מיד עם פתיחת משפטו ובכך חסך מזמנו של ביהמ"ש. בנוסף, הביע חרטה. לאחר שנטען כי הנאשם נתון בהליכי גמילה – הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו.

הוגשו מספר תסקירים. מאלה עולה כי הנאשם נתון בהליך גמילה שהיו בו עליות ומורדות. לאחרונה חלה התייצבות. מן התסקירים עולה גם הרקע המיוחד של הנאשם, תנאי חייו וההתמכרות ארוכת השנים לסמים קשים. ניתן להבין כי כיום נקי הנאשם מסמי רחוב ומתאמץ לשתף פעולה, במסגרת יכולותיו. כל זאת למרות מצבו האישי והבריאותי הירוד.

בנסיבות אלה, שירות המבחן ממליץ להמשיך במסלול השיקומי על ידי העמדת הנאשם במבחן, הטלת של"צ והארכת העונש המותנה שתלוי נגדו.

אני סבורה כי בענייננו, המלצת שירות המבחן הינה ראויה. במידה והנאשם יתמיד במסגרת הטיפולית, המפוקחת על ידי שירות המבחן – גם האינטרס הציבורי יצא נשכר. נימוק זה עומד בבסיסה של כוונת המחוקק בסעיפים 82 ו-85 לחוק העונשין. במידה ולא יעמוד בתנאי המבחן – יוחזר עניינו לביהמ"ש, כפי שנעשה במקרים דומים אחרים.

3.ניסיתי למצוא האיזון בין האינטרסים השונים. כפי שצויין, הנאשם הודה מיד בביצוע העבירה והביע חרטה. העבירה בוצעה לפני שלוש שנים, בהיות הנאשם מכור לסמים קשים, כולל שימוש מסיבי בסמי רחוב. כיום מיוצב הנאשם בתהליך טיפולי "התפור" כנראה למידותיו ואינו משתמש בסמי רחוב. שירות המבחן מוכן להמשיך פיקוח מטעמו על מסלול הגמילה. כפי שצויין, הנאשם הינו כבן 55, מצבו הבריאותי מורכב והוא נזקק לטיפולים ולתרופות.

בנסיבות אלה, אני גוזרת דינו של הנאשם כדלקמן:

א.אני מורה על הארכת מאסר על תנאי מת.פ. 578/06 בימ"ש שלום קריות למשך שנתיים נוספות מהיום.

ב.אני מורה לנאשם להימצא בפיקוחו של שירות המבחן וזאת למשך 12 חודשים.

ג.אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, בעבודות אחזקה בעירית קרית מוצקין.

ד.חתימה על התחייבות בסך של 3,000 ש”ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע הנאשם תוך שנתיים מהיום.

4.אשר לפסיקה בענין הליכי טיפול ושיקום מפוקחים על ידי שירות המבחן – קיימים פסקי דין רבים של כל הערכאות, במסגרתם הסתפקו בתי משפט בהטלת תקופות מבחן, כולל בעבירות חמורות ביותר ובעניינם של נאשמים בעלי עבר פלילי מכביד. זאת לאחר שנפסק כי הליך טיפולי מוצלח משרת באופן ברור גם את האינטרס הציבורי.

ביום 1.2.09 הוחלט בבימ"ש עליון להטיל על מערער 600 שעות של"צ ומבחן, במקביל להארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו – זאת במסגרת ע"פ 8087/03 מיכאל כהן נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בבימ"ש מחוזי תל אביב בעבירת שוד בצוותא, גניבות רכב, שבל"ר, הונאה, תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות. הופעל נגדו מאסר על תנאי ובסה"כ הוטלו עליו בבימ"ש מחוזי 6 שנות מאסר לריצוי בפועל.

לנוכח תהליך הגמילה והפן השיקומי בוטל עונש מאסר כליל ועל המערער הוטלו, כאמור, של"צ ומבחן וכן הוארך העונש המותנה שהיה תלוי נגדו. זאת למרות ריבוי העבירות, חומרתן היתרה ועברו הפלילי המכביד (הדגשות שלי, י.א.).

כמעט מיותר לציין חומרתן היתרה וריבויין של העבירות בענין מיכאל כהן הנ"ל.

כפי שציינתי בסעיף 1 להחלטתי, בענין אבוטבול, המיר ביהמ"ש המחוזי עונש מאסר בפועל של שנה בעבודת שירות, למרות נסיבותיה החמורות של עבירת ההתפרצות לדירה, היקף הגניבה והעובדה כי זמן לא ארוך לפני ביצועה שוחרר הנאשם מריצוי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירות חמורות.